המחאה האחרונה שפרצה הפילה עלינו שלל טענות, דרישות ופרשנויות בנוגע למדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. אף שיש צדק גדול במאבק, בצד הבעיות -העול העצום המוטל על מעמד הביניים, כשמגיעים לשלב הפתרונות מציעים המפגינים והתקשורת פתרונות הזויים ומציגים טענות לא נכונות ואף שקריות, תוך חוסר הבנה בסיסי ביותר בכלכלה. מטרתו של המאמר הינה להתווכח עם טענות אלה ולהראות את חוסר ההבנה של המוחים והטוענים.

טענה מס' 1: המחאה לא פוליטית – כל בר דעת שראה אתמול את ההפגנה שם לב לשלטים ולצעקות "מדינת רווחה עכשיו" ולשאר צעקות סוציאליסטיות עד קומוניסטיות.

הודגש בדברי המפגינים כי הם שוללים מכל וכל את ההפרטות של ביבי (אין שום קשר למאבק וזה עוד יותר מסביר שהתפיסה שמאלנית), לא מאמינים בכלכלת השוק החופשי ובתחרות וכי הם דוחים את חוק הוד"לים כי גורמים פרטיים ירוויחו ממנו. תפיסתם של המפגינים הנה שהממשלה צריכה לתת בעצמה ע"י גופים ממשלתיים חינוך, דיור, ובריאות ולא לאפשר או לממן סביבה שבה יוכל האזרח להשיג שירותים אלה בזול או במימון המדינה אך בצורה פרטית (עידוד תחרות וכו').כל אלה תפיסות סוציאליסטיות שמאליות מובהקות.

כמו כן מנהיגי המאבק קשורים בקשר ישיר לארגוני שמאל קיצוני הממומנים ע"י הקרן החדשה לישראל. הם התחמקו מהבקשות החוזרות ונשנות של תנועות לאומיות לשירת התקווה בסוף המחאה אתמול, כנראה מכיון שחלקם תומכים במדינה דו לאומית. הם לא מרוצים גם מתפיסתה המדינית של הממשלה ולכן מכוונים את עיקר האש אליה.

טענה מס' 2: ביבי אשם בהכל. אכן, ביבי ראש הממשלה בשנתיים האחרונות וחלק מהאשמה והאחריות מוטלת עליו. ביבי לא דחף מספיק לפיתרון מצוקת הדיור, ולא לחץ מספיק על האוצר ומנהל מקרקעי ישראל לשינוי המצב. אבל רשימת האשמים ארוכה הרבה יותר-ובראש עומד משרד האוצר, הרשויות המקומיות ומנהל מקרקעי ישראל.

לאורך כל השנים היה נוח להם עם המצב שהמדינה מרוויחה הון תועפות ממכירת הקרקעות במחירים יקרים. כאשר 90 אחוז מהקרקעות נמצאות בידי גוף אחד הוא בוחר למקסם את רווחיו לאורך זמן ולשחרר קצת קרקעות כל שנה, כדי ליצור מחסור בקרקעות,ולהעלות את מחירם.בכל שנה חסרו עשרת אלפים דירות כדי להדביק את הביקוש.

האוצר קיבל יותר כסף לצרכי המדינה, ומנהל מקרקעי ישראל שמר על כוחו העצום במשק. מנהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות הציבו בירוקרטיות לא אפשריות ואינסוף ועדות כדי לאשר בנייה. בכך שמרו על כוחם הרב והאינטרסים שלהם, כוח שהוביל לשחיתויות רבות ברשויות המקומיות ובמנהל. בתי הכלא בארץ מלאים בראשי ערים שהורשעו בשוחד, פרשיות הולילנד ואחרות נחקרות כרגע, וזה כמובן רק המקרים שנתפסו ).

ממשלות רבות התעלמו מהבעיות ולא נאבקו עם גופים חזקים ומסואבים כמו מנהל מקרקעי ישראל. רק הממשלה האחרונה החליטה לשים לזה סוף. איפה היו כל הממשלות הקודמות?

אשם נוסף בעליית מחירי הדירות הוא שער הריבית. בעקבות חשש ממשבר עולמי ועקב הורדות הריבית בעולם, הוריד הנגיד את ריבית בנק ישראל, מה שגרם לעליית המחירים. לא מבינים מה הקשר בין ירידת הריבית לעליית מחירי הדיור? מצוין. זאת בדיוק הנקודה. אין לכם מושג ירוק בכלכלה ולכן תתמקדו בהצגת הבעיות(שהינן אמיתיות) ולא בהצעת הפתרונות(שאתם לא מבינים בהם כלום).

טענה מס' 3: הרפורמות וההפרטות של ביבי מזיקות, יש לנהל את מנהל מקרקעי ישראל בצורה חברתית– טענות אלה טוענת בעיקר שלי יחימוביץ שהגיעה מהתקשורת – עולם התיאוריה.

שלי, שכמובן מתנגדת לכל רפורמה והפרטה, רוצה שהמנהל יישאר בידי המדינה ותבוצע בנייה ציבורית. מה ששלי לא מבינה היא כי גופים ממשלתיים נוטים להתנהג בחוסר יעילות משוועת ולנסות כל הזמן לשמר את כוחם הרב. לראיה, שר השיכון שכבר שנתיים מנסה להשתלט על הנעשה במנהל ולא כ"כ מצליח. גופים אלה עתירי בירוקרטיה וחוסר יעילות ולכן המרחק מההחלטה של שר השיכון ועד הביצוע בפועל רחוק ולא תמיד יוצא לפועל.

לגופים אלה בדרך כלל ועדי עובדים רצחניים שישתקו את המדינה על כל ניסיון להתייעלות. לכן, מעצם היותם גופים ממשלתיים, יש בידם כוח למנוע כל התייעלות. ומי משלם על זה? אנחנו. כך בחברת החשמל (2500 עובדים מיותרים לדברי המנכ"ל), במקורות, במע"צ, במנהל מקרקעי ישראל וברשויות המקומיות.

טענה מס' 4: חוק הוד"לים לא יעזור, בעלי ההון ירוויחו בו על חשבון הציבור- חוק הוד"לים אמור לקצר את מסלול ועדות התכנון המטורף שצריך לעבור כדי לבנות בארץ שלוקח שנים. הוא אמור להוציא את הכוח מועדות התכנון המקומיות והמחוזיות ולהעביר אותם לוועדה לאומית שתקצר את הזמן להוצאת היתר בנייה, כשהמטרה, שחרור של 50 אלף יחידות דיור לשנה.

ככל שישוחררו יותר קרקעות לבנייה ויאושרו, יבנו הקבלנים יותר דירות ומחיר הדירות יירד. אלה כללי הכלכלה –היצע וביקוש. אז למה שזה לא יעזור?

לגבי הטענה השנייה, היא מגוחכת. על כל קרקע שיוצאת למכירה ישנו מכרז-בארץ ישנם המון קבלנים והתחרות בשוק רבה מאד. על כן הרווחים של הקבלנים יהיו יחסית נמוכים. הרווחים של הקבלנים עד היום נבעו מהשקעה בקרקעות וביצוע פרוייקטים שנים לאחר מכן כאשר מחירי הדירות עלו.

כעת, הקבלנים ירוויחו רק מהבנייה והשיווק, כי תיעצר העלייה במחירי הקרקעות. התחרות הבריאה בשוק זה תימנע מגוף גדול-טייקון או מונופול להשתלט על השוק ולהעלות מחירים.

טענה מס' 5: אין פיתרון לטווח הקצר- בישראל, טווח קצר הינו חודש-חודשיים שלא נאמר יום-יומיים. בעולם הכלכלה ובכלל בעולם, זמן שבו ניתן לעשות שינויים, זמן קצר, הינו שנה-שנתיים לפחות. רומא לא נבנתה ביום אחד ומחסור של יותר ממאה אלף דירות אי אפשר לסגור ביומיים גם אם תצעקו עד צאת הנשמה בשדרות רוטשילד.

אבל יותר מכך, תנו לי להפתיע אותכם- יש פיתרון לטווח הקצר. אם יבוצעו רק חלק מהתוכניות של ראש הממשלה ומנהל מקרקעי ישראל יתחיל לשחרר הרבה קרקעות בהנחות או בזול, תשתנה לגמרי התמונה. קבלן שמתחיל לבנות היום בית יודע שיצטרך למכור חלק מהבתים בעוד שנתיים כשיסיים לבנות אותו.

לכן הוא חושב מה יהיו המחירים בעוד שנתיים. כשהוא רואה תוכניות בנייה עצומות כאלה הוא יודע שלא יוכל לדרוש מחיר גבוה בעוד שנתיים ומוריד את המחיר כבר היום. גם הקונים הפוטנציאליים אף לדירות קיימות יעדיפו לחכות לירידות המחירים בשנים הקרובות ולחכות עם קניית הדירה. הביקוש יירד ואז הקבלנים יתחילו למכור בזול. זאת כלכלה. החוקים מאד פשוטים.

השאלה הגדולה: מאיפה יבוא הכסף?

מדבר אחד המפגינים מתעלמים – מאיפה יבוא הכסף. פרט פעוט. כמו ילד שמבקש מאבא ממתקים וחושב שהכסף גדל על העצים.למדינה אין כסף שגדל על העצים. הרי אתם מתנגדים כל הזמן להתייעלות, לקיצוצים ולהפרטות שחוסכים למדינה עלויות-אז מאיפה יבוא הכסף? את השאלה הזו לא שואלים במאהל המחאה ברוטשילד.

==

גלעד לרנר (22) תלמיד בישיבת ההסדר בקרית שמונה.