אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"שתי המילים שהכי פחדתי היו רשומות על המסך"

שלושת נרצחי פיגוע הירי ביישוב הר אדר, יוסף עותמאן, אור אריש וסולומון גברייה הובאו למנוחת עולמים: "הוא היה צריך לעשות משמרת ערב, אך ביקש לעשות גם משמרת בוקר כדי לאסוף כסף ללימודים"

"שתי המילים שהכי פחדתי היו רשומות על המסך"
  בתי אלנו, על קבר בן זוגה, סולומון גברייה (צילומים: שאול גולן, ynet)

שלושת נרצחי פיגוע הירי הבוקר (שלישי) ביישוב הר אדר, יוסף עותמאן, אור אריש וסולומון גברייה הובאו הערב למנוחות.

חברתו של גברייה, בתי אלנו, ספדה לו במהלך טקס הלוויה שנערך בבית העלמין הצבאי בבאר יעקב: "אחרי שדיברנו אמש נרדמתי, בטלפון אמרת שיש לך שמירה ב-04:00 בבוקר. אין לתאר את הבהלה שאחזה בי כשהרמתי את הטלפון וראיתי את ההתראות בחדשות – הר אדר. שתי המילים שהכי פחדתי היו רשומות על המסך".

"המשכתי להסתכל, ראיתי שהיה פיגוע שבו נרצחו שלושה אנשים על ידי מחבל ארור. שום דבר לא הכין אותי לזה. אף אחד לא לימד אותי איך חיים עם אובדן כזה גדול. בחיים לא האמנתי שזה יהיה אהבת חיי. הגבר שכולם ידעו שאין כמוהו, לא משנה באיזה תחום, תמיד היית הכי טוב, הכי עוזר, הכי מצטיין, הכי אתה, פשוט אתה. החברים, המשפחה ובעיקר אני לא יכולים להאמין שזה אמת. איך אפשר לקטוף פרח כזה?"

עוד אמרה: "האהבה שלי, המשענת שלי בכל דבר קשה לי. רק אתה יודע מה עובר עליי. איך אמשיך בלעדיך, בייב, תגיד לי. אתה נאמן ואוהב ללא גבולות. גם בקשר לתפקיד שלך, מעולם לא התלוננת, בכל משמרת שלא היית. עשית הכל על הצד הכי טוב שיש, גיבור שלי, מקסים כל כך עם פוטצינאל לפיקוד. נלחמת על התפקיד. אתה הכי חזק וטהור שלי. אני רוצה להאמין שזה רק חלום רע".

אחד ממנהיגי הקהילה האתיופית בבאר יעקב, ברוך בוגלה, סיפר: "הוא גדל בעיר והיה תלמיד מצטיין בצורה בלתי רגילה. הוא היה בחור עם לב ענק, בכור להוריו ואח לאחות חיילת ועוד שני אחים קטנים. מה שקרה היום זה הגורל שלנו והמדיניות שלנו. אנחנו משלמים את המחיר".

מסע הלוויה של ההרוג הנוסף, יוסף עותמאן, בן 25, נערך באבו גוש. עבור משפחת עותמאן, ששימש כמאבטח בהר אדר לצדו של אור אריש, זהו חלל שני בפיגוע. בשנת 1997 נרצח בן דודו של יוסף, מוחיי, בפיגוע בשוק מחנה יהודה כששני מחבלים מתאבדים פוצצו מטענים שהיו בתיקי יד שנשאו. 16 נרצחו באותו פיגוע, בהם מוחיי עותמאן.

מאוחר יותר יובא למנוחות אור אריש, שהיה במשמרת האבטחה יחד עם עותמאן. בבית המשפחה התכנסו בני משפחה וחברים רבים שהתקשו לקבל את רוע הבשורה. "הוא היה צריך לעשות משמרת ערב, אבל הוא ביקש לעשות גם משמרת בוקר כדי לאסוף כסף ללימודים", סיפרה שכנה שיצאה מבית המשפחה.

יעקב חיון, דודו של אור בן ה-25, ספד לו: "הוא היה ילד מיוחד. שירת בצנחנים. אחרי השחרור ניסינו לתת לו כיוון בחיים והוא עבר קורס אבטחה והתחיל לעבוד לפני כמה חודשים. הוא היה ילד מקסים שכולם אהבו".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו