כבר לא רואה להם בעיניים: אתי אנקרי מספרת על השינוי הגורלי בקריירה

  (צילום: יח"צ)

אומנם לפני 20 שנה החליטה הזמרת אתי אנקרי לחזור בתשובה, אך רק לאחרונה החליטה אנקרי לסגור את הפינה עד הסוף ולהפסיק להופיע בפני גברים. בראיון ל'ידיעות אחרונות' שפורסם בסוף השבוע האחרון סיפרה אנקרי על התהליך שליווה את קבלת ההחלטה הגורלית, שמטרידה כמעט כל זמרת דתייה.

"הרבה זמן השאלה נידנדה לי, האם להפסיק להופיע בפני קהל מעורב או לא. בכל פעם הייתה לי הרגשה שעדיין לא הגיע הזמן" סיפרה אנקרי וחשפה כי הרגע שהוביל אותה אל ההחלטה היה בהופעה שהתרחשה לפני כשנתיים "זה היה רגע מאוד חזק שבו התשובה פשוט הגיעה אליי מבפנים… באותה הופעה סיפרתי משהו של הרבי נחמן ופתאום הבנתי שאני בעצם מספרת על עצמי. ואז ידעתי שהגיע הזמן לעשות את זה".

 "כשמאמינים בדרך הנכונה, יודעים שלא תמיד היא משתלמת"

השינוי הגורלי לא היה קל עבור אנקרי, "זה לוותר על משהו מאוד חשוב מבחינתי. זה כמו שתגיד לילד, 'אתה כבר לא הולך לגן, תלך עם תיק לבית ספר'. ואיפה הארגז שלו ואיפה הנדנדה? יש בזה תהליך כואב. אבל לומדים לקרוא ולכתוב, לא? אז הגדילה עוברת דרך כאב ובמקרה הזה אני מרגישה את זה. גם הלב ממש כואב לי, עמוק בפנים".

מעבר לקושי הנפשי עבור אנקרי, מדובר בהחלטה שכרוחה באובדן הכנסה בסדר גודל של מאות אלפי שקלים בשנה. אבל גם לקושי הזה לאנקרי יש תשובה מכריעה  "זה נכון, יש פה גם מחיר כלכלי, אבל ככה זה כשהולכים עם אמונה. להבדיל, כשבנאדם מחליט להתחתן אז הוא צריך לוותר על כל האפשרויות הנוספות. אז גם כאן יש פגיעה, אבל כשמאמינים בדרך הנכונה יודעים שלא תמיד היא משתלמת מבחינה גשמית בצורה מיידית".

גם כשהתבקשה להסביר את פשר הסיבה לאיסור שירת נשים, הסבירה אנקרי כי הכול אצלה כולל כיסוי הראש תלויים דווקא ברגש ולא ברצון למצוא סיבה "מה שמעניין באמונה היא שהשאלה 'למה' לא תמיד שייכת. זה יותר עניין של הרגשה. אם מישהי מרגישה שהיא רוצה להדליק נרות שבת ולא עשתה את זה מעולם, לא בטוח שתדע למה. גם אצלי זה שייך לרגש.

נוח זה לא. גם לשים כיסוי ראש זה לא נוח, תנסה ללכת איתו הרבה זמן ותראה. ואגב, גם השלב שבו החלטתי לעלות עם כיסוי הראש לבמה היה לא פשוט. אבל אם יש היסוס, אז הקהל מקבל את זה בהיסוס. אם יש ביטחון, זה יתקבל טוב גם אם יהיה רעש מסביב".

"קול באישה ערווה"? תלוי מאיפה זה בא

על הסוגיה הטעונה של שירת נשים, מצד הזמרות שנפגעות כשגברים דתיים נוטשים את האולם בזמן שירתן הסבירה אתי למראיין "תלוי מאיפה זה בא. בוא נניח שאתה מבשל ארוחה בשרית ולא ידעת שאחד האורחים טבעוני. ואז הוא אומר, 'סליחה, אני לא יכול לאכול'. אתה תיעלב?"

והוסיפה כי "זה נושא מאוד עדין שקשה לגעת בו וכדי להבין אותו צריך להעמיק בכתובים, להיכנס לספרים ולחקור את היחסים בין הנקבי לזכרי בצד היהודי. אם נישאר במעטפת החיצונית, כל אחד יגיד מה הוא מרגיש ושם זה ייגמר, בעלבון כביכול. אני בכלל לא רוצה להיכנס למה נשים צריכות לחשוב במקרה כזה, כי זה בטח לא התפקיד שלי לפרשן. כן אגיד שיש זכות לאדם לקיים מצווה בלי לפגוע במישהו".