שיפוטיות וביקורת מול קבלה עצמית; מדד ההצלחה שלך - סרוגים

שיפוטיות וביקורת מול קבלה עצמית; מדד ההצלחה שלך

רובנו לא מרוצות מעצמנו: אנחנו לא טובות כמו שאנו, ותמיד יכולות לעשות יותר. נוטות להביט על עצמנו ביחס לאחרות. אני חושבת על התקופה הנוכחית - ימי בין המצרים, ונזכרת בחטא המרגלים שיסודו בהשואה מיותרת וסופו בבכיה לדורות

author-image
שיפוטיות וביקורת מול קבלה עצמית; מדד ההצלחה שלך
  זה הכל עניין של גישה (צילום: שטארסטוק)

כנשים מאמינות אנו יודעות שלמילים יש כוח. מילה טובה שנעניק לחברה יכולה לגרום לה לתחושה נעימה במשך היום כולו, ולהיפך. כך גם ביחס לעצמנו. אחד מ׳עיקרי האמונה׳ האישיים שלי הוא לומר על עצמי ולתאר את חיי רק במילים טובות. גם אם איני מרוצה מההווה, אשתדל למצוא את הביטו לכך בחיוב ולא בשלילה, שכן המילים שיוצאות מפי יוצרות את מציאות חיי.

כבר תקופה ארוכה שההריון שלי אינו בגדר סוד. מאז שהעלינו את סדרת הכתבות ״פעילות גופנית בהריון; מותר / מומלץ / אסור״ , הספקתי (או שמא הספקנו?) להתקדם ולגדול. אני ממשיכה להתאמן, אך מן הסתם הפעילות הגופנית משתנית בהתאם לשלבי ההריון. לקראת הטרימסטר השלישי כבר איני יכולה לעשות הכל. המצב השתנה ונדרשים לי תרגילים חלופיים והתאמות שונות.

באחד האימונים שלי בשבוע האחרון, בזמן שניסיתי לקרב רגל אל מרכז הגוף ונתקלתי ב׳כדור׳ שצמח בבטני, פלטתי: ״אני כבר לא מה שהייתי לפני ההריון…״ אמירה תמימה לכאורה: התכוונתי כמובן לשינויים הפיזיולוגיים, הבלתי נמנעים שפוקדים אותי. אך לאחר שבריר מחשבה הבנתי פתאום שאמירה כזו ודוגמתה היא המפתח לחוסר שביעות רצון וסיפוק עצמי.

הרבה מאיתנו לא מרוצות מעצמן (צילום: שטארסטוק)

אנחנו, הנשים, לא מרבות (שלא לומר ממעטות) להחמיא לעצמנו. כאחת שעובדת עם הקהל הנשי, אני נתקלת בביקורת עצמית רבה: כשמחמיאה למתאמנת שהתחטבה, לא פעם התגובה שלה תהיה: ״אני? רזיתי?? תראי איזו בטן ׳יצאה׳ לי…״ ועוד כהנה וכהנה.
גם אני, מבלי להתכוון, ביקרתי את עצמי (זאת לא הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה). דיברתי באופן שמשתמע ממנו חוסר שביעות רצון – ״אני כבר לא מה שהייתי…״ פתאום הבנתי את הטעות שלי, ודייקתי את דבריי: אומנם הכושר הגופני שלי השתנה, אך בהתחשב בעובדה שאני בהריון – הכושר שלי נפלא.
באותו אימון מדובר נכחו בעיקר נשים שכבר עברו כברת דרך מכובדת בחייהן, אמרתי להן: ״בפעם הבאה כשאתן נאנחות שהגוף שלכן אינו מה שהיה בגיל עשרים או שלושים, הביטו עליו והזכירו לעצמכן את מה שאתן עושות בהתחשב בגילכן, ופשוט אמרו תודה על ה׳יש׳״.

לומר תודה על ה׳יש׳ (צילום: שטארסטוק)

רובנו לא מרוצות מעצמנו: לדעתנו אנחנו לא יפות מספיק, לא טובות כמו שאנו, ותמיד יכולות לעשות יותר. אנו נוטות להשוות את מצבנו העכשוי למצבנו בעבר, או להביט על עצמנו ביחס לאחרות. כיום, בעידן הרשתות החברתיות התופעה רק מתעצמת. אנו נחשפות לחיים המושלמים של חברותינו לרשת, להספקים המרשימים ולשפע מנקר העיניים, ואז אנו מביטות על החיים שלנו וחושבות ״מה אני כבר שווה״, ״איך שאני מבזבזת את הזמן״, ״כמה שהאפשרויות שלי מוגבלות ביחס לזו…״ לא אתעכב כרגע על אשליית השלמות והאושר שהמדיה מומחית לייצר, אלא אני פה כדי לומר לך ש:
– אני מאמינה שאת עושה את הטוב ביותר שלך,
– תמיד אפשר להתקדם, אך כדי שמהלך יצליח יש להתחיל אותו ממקום של הודיה,
– רק את תוכלי לתת לעצמך ציון ביחס למה שחווית ולמי שאת היום,
– ולכן, בכל מקרה שהוא, הציון יהיה גבוה.

צעד ראשון בדרך לקבלה עצמית (צילום: שטארסטוק)

אני חושבת על התקופה הנוכחית – ימי בין המצרים, ונזכרת בחטא המרגלים שיסודו בהשואה מיותרת וסופו בבכיה לדורות.
בואו נשתדל להתמקד ב׳יש׳, בהודיה, במי שצמחנו להיות.
אני מאמינה שזהו צעד נכון בדרך לגאולה.

*בשלישי הבא, ט׳ באב לא יתפרסם טור- לאחר מכן המדור יוצא לפגרה.

נחזור ביום שלישי 22/8.

===========================================================================

הכותבת: אלישבע אריה-בן חמו, מדריכת ספורט, מחברת את עולם הפיטנס לחיי היומיום

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
מעולה!
חוהליס | 25-07-2017 12:03
מסכימה עם כל מילה! מחזק ביותר!!
2
מסכימה עם כל מילה, להודות על היש.... זו המתנה הכי גדולה
מישהי שנהנית לקרוא | 26-07-2017 13:11