חברים, אולי די.

אני פונה אליכם כבעל נטייה חד-מינית ומבקש: אולי די עם זה כבר? אולי הגיע הזמן שתקבלו אותנו כמו שאנחנו?

כל כך הרבה אנשים בתקשורת ובמרחב הציבורי יודעים להסביר לציבור שזה לא עניינם מה האחרים עושים בחדר המיטות. "זו בחירה שלהם", "זו זכותם"… כמובן בכפוף לכלל העיקרי במוסר החילוני – 'בהסכמת שני הצדדים'.

ובמיוחד נכונים הדברים לגבי בעלי נטייה חד-מינית. זכותם, ככל בני האדם, כך אומרים לנו חזוֹר ואמוֹר, לבחור בחייהם כל בחירה שהיא כל עוד הם לא פוגעים באחר. הם אומרים 'כל בחירה שהיא', אבל לא באמת מתכוונים לזה… יש דברים שאסור… יש דברים שלא ראוי… יש דברים שפתאום מתירים "להיכנס לחיים" של הזולת.

תכילו גם את מי שרוצה להשתנות

בתפיסה השלטת בבמה הציבורית – אם אתה בעל נטייה חד-מינית אז זכותך, או אם נדייק – חובתך, לממש את הנטייה עם בן מינך.
מחשבה על בחירה אחרת כמעט ואינה לגיטימית. יש אפילו מי שמתנגד לנישואין בין גבר ואישה כששניהם בעלי נטייה חד מינית. שלא לדבר על נישואין בין גבר ואישה כשרק האחד הוא בעל נטייה חד-מינית והדבר גלוי ומונח על השולחן.

ואם על אלה יהיו מי שיתרעמו ולצידם מי שיקבלו בהבנה ובאמפתיה, הרי שלאלו שבוחרים לנסות לחדש בתוכם נטייה למין השני כלל אין לגיטימציה בבמה הציבורית.

בפרסומים השונים הם קוראים לכלל הטיפולים האלה 'טיפולי המרה' ומביאים עדויות של נזקים מכאן וסתם הבלים משם והכל תחת אותה כותרת מאיימת…

תוקפים את כל הטיפולים בלי שום אבחנה בסיסית ביניהם. משתדלים מאוד גם לתקוף את המטפלים בנסיון ליצור לכולם תדמית של שרלטנים והוזים. כך הציבור ובתוכו גם בעלי הנטייה החד-מינית עצמם לומדים שזה בלתי ניתן לשינוי בכל מקרה, ושמי שמנסה לומר אחרת הוא שקרן תאב בצע וערמומי.

במצב כזה כמובן שאף מטופל לא יעז "לצאת מהארון" ולספר שהוא בטיפול. מי ירצה לספר שהוא משלם ממיטב כספו לשרלטן?! מי ירצה לספר שהוא שופך את ליבו בפני רמאי?! ואם הוא רק יעז לספר שלא רק שהוא שופך את ממונו וליבו, אלא שהוא גם באמת רואה תוצאות טובות לכל זה – הרי שהוא עצמו כבר ייחשב הוזה ושקרן.

(יש גם סיבות נוספות למי שלא רוצה להיחשף, למשל מצד חברות שמרניות שאינן מכירות עדיין את משמעות הנטייה החד מינית כשלעצמה, אבל לא עליהן אני מדבר כאן אלא על התקשורת והמרחב הציבורי הכללי.) בקצרה, כשתוקפים ללא אבחנה את הטיפולים ואת המטפלים כולם, זו בעצם מתקפה על אלו שבוחרים בטיפולים מרצונם.

אל תייאשו אותנו

רצון היא מילת מפתח כאן. כל טיפול נפשי מצריך רצון. אני לא מאלה שיגידו לכם שהטיפולים יכולים לעזור לכולם ומי שלא הצליח זה כי הוא לא רצה או כי הוא לא עבד מספיק. אבל אני כן אגיד ואדגיש שהטיפול יכול לקרות, וכל שכן לעבוד, רק עם רצון מצד המטופל. אי אפשר להכריח בנאדם לרצות.

ומה שמאוד נפוץ אצלנו, בעלי הנטייה החד-מינית, זה היאוש. בחיים בכלל, ובטיפול בפרט. אז תבינו, כשמפרסמים כל מיני דברים כוללניים במקרה הטוב ושקריים במקרה הרגיל כנגד הטיפול או המטפלים – זה פוגע בנו.

אין לי בעיה עם פרסומים נגד הטיפול, הן כדעה והן כעדויות. אבל אנא, רק עם ההפרדה הבסיסית בין עובדות לדעות ועם היצמדות כנה לאמת.

וככה בסוד אגלה לכם שלמרות כל הפרסומים והנסיונות להציג הכל באור שלילי – נודע לי לאחרונה שכמות בעלי הנטייה החד מינית שפונים לטיפול רק הולכת וגדלה ויש כרגע מחסור במטפלים בתחום.

אבל אחרי הכל, בחייאת, תנו לנו לעבור את התהליך הזה כרצוננו. תנו לנו את הקרדיט ואת האמון שהלכנו לטיפול מרצוננו לאחר שעשינו את הבדיקות הנצרכות בעינינו. תמשיכו לעורר ולהציף בעיות אמיתיות, רק אל תחסמו אותנו עם הזלזול-יודע-כל שלכם. זכותנו לבחור ללכת לטיפול ואנחנו קודם כל צריכים שלא תפריעו.

אז חברים, אולי די? אולי הגיע הזמן שתקבלו אותנו כמו שאנחנו – בעלי נטייה חד-מינית שרוצים לפתח נטייה למין השני.

==

תגובות אפשר לשלוח לחשבון הפייסבוק של Aharon Shakedi ולמייל – aharonsh99@gmail.com