חמישה ימים בתוך סערת ביטול מתווה הכותל, ונשיא המדינה ראובן ריבלין מתייחס לראשונה לסוגיה, או יותר נכון לא מתייחס אליה.

בהודעה שיצאה מבית הנשיא, צוטט המכתב אותו שלח ריבלין לעשרות הפונים אליו בנושא החלטת הממשלה לביטול מתווה הכותל:

״כילד עוד צעדתי עם אבי לרחבת הכותל לשמוע את תקיעת השופר במוצאי יום הכיפורים, תחת שלטון המנדט הבריטי. אני זוכר את הרחוב הצפוף הומה אדם, הומה מתפללים, ביניהם שוטרים במדים וכולם ממתינים. השקט המתוח ותקיעת השופר החרישית שהפרה את הדממה ונשמעה בעוז למרות השוטרים הבריטיים השועטים אל התוקע המוקף בחבריו, היו עבורי סמל לאמונת הנצח של העם." כותב ריבלין לפונים אליו.

אחדות העם היהודי צריכה לעמוד לנגד עיני הממשלה

"לפני חמישים שנה זכינו לאחד את ירושלים ולשוב לשריד בית מקדשנו הכותל המערבי. ברגעים אלו היה ברור לכולנו שתקוות העם היהודי התגשמה. מאז כולנו עסוקים יחד בבניין הבית. בתהליך הזה אנחנו מתמודדים באופן בלתי נמנע עם מחלוקות קשות בינינו, מחלוקות כואבות ואמיתיות". כותב נשיא המדינה.

בסוף המכתב קורא ריבלין לאחדות, אך לא מתייחס מפורשות למתווה הכותל: "גם בצער המחלוקת, חובה עלינו לזכור שכולנו משפחה אחת ולכל יהודי מקום מיוחד בליבו לכותל המערבי, שריד מקדשנו. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והיא תמשיך להיות נאמנה למחויבותה זו. לאחינו יהודי התפוצות מקום חשוב ומשמעותי בעשייה ובבנייה של מדינת ישראל. כך היה וכך ימשיך להיות. אחדות העם היהודי צריכה לעמוד לנגד עיני ממשלת ישראל כל העת".

ניתן להבין מתוך דבריו שקריאתו לאחדות העם היהודי או מתן מקום לכל יהודי לכותל, היא תמיכה במתווה הכותל, אך כאמור הדברים לא נאמרו במפורש.