מתווה הכותל, או כפי שכונה מתווה 'הכותל הרפורמי' נקבר היום סופית בהחלטת הממשלה, שהקפיאה אותו עד לאישורו מחדש. מי שיכול לרשום לעצמו וי גדול ליד השם הוא שר החקלאות אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, שהיה הראשון והיחיד שיצא למאבק נגד מתווה הכותל.

למי ששכח, לפני שנה וחצי נזכיר כי מפחד בג"צ הממשלה אישרה את 'מתווה הכותל' אותו רקם מזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט בהסכמת רב הכותל ובשתיקת השרים החרדים. המטרה הייתה ברורה, הצעת פשרה בין החרדים לרפורמים, לפיה הם יעזבו את רחבת הכותל המרכזית ויקבלו את ניהולה של הרחבה הצדדית שמדרום לשער המוגרבים. החרדים כמובן התנגדו, ההחלטה עברה וכולם היו מרוצים. הרפורמים קיבלו רחבה, החרדים שמרו על הכותל והפרובוקציות של 'נשות הכותל' היו אמורות להיפסק.

הראשון לזעוק – אורי אריאל

אלא שאז החל אורי אריאל להתנגד למהלך. במאבק כמעט סזיפי הוא התחיל לזעוק על ההחלטה המופקרת שלראשונה בהיסטוריה של העם היהודי, נותנת לגופים רפורמים לנהל חלק מרחבת הכותל. הזעקה שלו ושל רבנים נוספים מהציונות הדתית, ברובם מהחוג של ישיבת הר המור (המכונים 'הקו'), החלה את המאבק, בתמיכת ארגון ליב"ה – זרוע ההסברה שפשוט הראתה נתונים על הסכנה במתן דריסת רגל לרפורמים בכותל.

העיתונות החרדית המודפסת כמו הח"כים החרדים עוד בלעו את הצפרדע, אך העיתונות הבלתי תלויה, בעיקר אתרי החדשות החרדים, בהם גם עמיתנו מ'כיכר השבת', החלו לצאת בכותרות על הפקרת הכותל לידיים רפורמיות. בקמפיין תקשורתי הביאו החרדים בכל יום כותרת אחרת של רב התוקף את המפלגות החרדיות על הפקרת הכותל. בליב"ה פעלו במישור הסרוג, ושיתוף הפעולה הפך אט-אט את הקערה על פיה.

החרדים שהיו מוכנים להשלים עם התבוסה, עשו חישוב מחדש, וגלגלי הפוליטיקה שלהם החלו לפעול, כדי להפוך את ההחלטה, עד כדי איום במשבר קואליציוני. נתניהו יודע שבלי חרדים אין לו ממשלה, אך בלי רפורמים הוא יוכל להסתדר, והבין שהפשרה הייתה מקרית, ולכן הסכים לוותר, בתקווה שבג"צ יציל אותו, כמו בכל סוגיות דת ומדינה.

ביום הזה של ביטול המתווה, יכולים אורי אריאל וארגון ליב"ה לרשום לעצמם את אחד ההישגים החשובים בתחום דת ומדינה, בשנים האחרונות.