90 שניות על פרשת קרח עם הרב חגי לונדין

90 שניות לפרשת קרח

אש מפוררת

מאתים וחמישים איש מקריבי הקטורת שנספחו לקורח נשרפו באש. לאש יש תכונה שהיא לוקחת יסוד מוצק והופכת אותו לאפר. אפר הוא קבוצת פירורים שלא נדבקים אחד לשני. האש מפוררת את המציאות והופכת אותה לאבק.

הסיבה שאנו נרתעים ממחלוקת אינה רק בגלל חוסר הרצון לברור האמת ובריחה 'לאזור נוחות', אנו מרגישים, ובצדק, שמחלוקת מכלה את היסוד המשותף בין בני האדם, והיסוד הזה הוא הבסיס לקיום שלנו.

המחלוקת היא נכונה כאשר היא 'לשם שמים', כלומר שנשמר בה היסוד השמימי שמחבר את המציאות לאחת. כאשר מובן שכולם הם חלק מעולמו של הקדוש ברוך ולכולם יש מקום, גדול או קטן, בעולם – היא המאפשרת מחלוקת לשם שמים. כעת ניתן לברר מהו המקום המדויק של כל אחד במציאות. ברגע שברור שישנה מציאות מוצקה תחת הרגלים של כולם – אפשר לברר בנחת מה צריך לעשות ברגע נתון. כאשר לא ברור שיש יסוד מוצק משותף שהעולם עומד עליו – האדמה פותחת את פיה, בולעת ושורפת את קורח ועדתו.