לא רק לעלות: איפה אפשר להקים בית כנסת בהר הבית

זה המקום ליהודים מוכן כבר מאות בשנים בעזרת השם. אין קדושה באדמה ובאבנים. חג השבועות חל תמיד ביום ראשון. וצריך לתקן את לוח השנה כדי לחוג את החגים לפי התורה...

זה המקום ליהודים מוכן כבר מאות בשנים בעזרת השם. אין קדושה באדמה ובאבנים. חג השבועות חל תמיד ביום ראשון. וצריך לתקן את לוח השנה כדי לחוג את החגים לפי התורה !

ת"ח

הרב הרשענזאהן הציע, מתוך מחשבה בכיוון לאומי כלל־ישראלי, לבנות בית־כנסת על הר־הבית כדי לחזק, ולאחד סביבו את עם ישראל, ובכך יגדל כבוד האומה ותהיה הודעה לעולם כולו שהר־הבית שלנו. על...

הרב הרשענזאהן הציע, מתוך מחשבה בכיוון לאומי כלל־ישראלי, לבנות בית־כנסת על הר־הבית כדי לחזק, ולאחד סביבו את עם ישראל, ובכך יגדל כבוד האומה ותהיה הודעה לעולם כולו שהר־הבית שלנו. על כך השיב לו הרב קוק זצ"ל: "אמנם בענין מקום המקדש, דעתי רחוקה מדעת כבוד־תורתו. (1) לעניות דעתי אין בידינו להכריע זה הספק של מחלוקת ראשונים, והדבר נשאר בספק של כרת. (2) וגם דאבון הלב גדול מאוד, אם יכנסו בהמון טמאים, בכסא כבוד מרום מראשון, מקום מקדשנו". ולאחר משא־ומתן הלכתי קצר (עיין שם), ממשיך הרב קוק : "(3) ולענין כבוד האומה לעד, יותר יהיה כבוד הכלל ניכר, אם נשתדל שישמרו בידינו בדרך קניין, החצרות הסמוכות להכותל הקדוש פעה"ק. ועל מקומה נבנה סמוך ממש להכותל, בית כנסת אחת גדולה ומפוארה מאד בכל פאר והידור, וכל אותן התיקונים שמציע כת"ר להיות ערוכים ושירה וזמרת קודש - יהא בה. והיא תהיה מונהגת על־פי הסכמת רוב רבני ישראל, דרך מוסכם לכללות האומה, למעלה מכל חילוק של נוסח ומנהג מפלגתי. והבית הזה (-בית כנסת על־יד הר הבית) יהיה לנו לעד, שאנו חזקים בציפיית ישועה עליונה שתבא, ושיבנה בית־המקדש במהרה בימינו על־ידי גילוי כבוד ד' ואור משיח צדקנו".

דביר אריאל

מכתב א': קריאה לרבנות הראשית בארץ ישראל בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה. ומקום המקדש המקודש אשר קדושתו לא פקעה ממנו, נהיה למקום פריצים משוקץ...

מכתב א': קריאה לרבנות הראשית בארץ ישראל בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה. ומקום המקדש המקודש אשר קדושתו לא פקעה ממנו, נהיה למקום פריצים משוקץ ומתועב, נהפך למרמס ברגל תועבה ע"י חילול המקום בכניסת זרים לתוכו וכניסת יהודים שלא כדין. וע"כ כדי לגדור גדר צריך שתצא קריאה ממעלת כת"ר ולעומד בראשה שהמקום הוא קודש לישראל והכניסה אליו אסורה ללא שום הבדל וגזע – אלא בהסכמת ובהרשאת ובהגבלת הרבנות הראשית לישראל. וכן להגביל את העם ולקדשו שידע ערך המקום וכיצד ועד היכן מותר. "רצוי לחשוב על בנין בית כנסת במקום המותר לכל הדיעות כדי שיתאספו בו ראשי עם ועדה בתפילה ותחינה כמו שהיה בזמן הרמב"ם". ויבורכו העושים והמעשים, ויהי רצון שנראה בית מקדש על מקומו בנוי ומשוכלל, אכי"ר. בהוקרה: מרדכי אליהו. * מכתב ב' יום ג' לסדר "למען אשר לא יקרב איש זר" תשמ"א לכבוד ה"ה ר' אלבוים דוד הי"ו ב"ה קבלתי את חוברות ההפצה וההסברה של "אגודת חלוץ הר הבית", שמח אני מצד אחד שיש דרישה לציון, וישנה עוד מחשבה על מקום מקודש זה שנהפך למלון פריצים למרמס לכל מי שאסור לו לדרוך ולהציג כף רגלו אפילו היחפה במקום. אולם מצד אחד אנו חייבים לטהר את המקום ששום זר לא יקרב ולא ינהל את המקום ומצד שני אנו צריכים לשמור שגם בני ישראל יכנסו למקום שמותר להכנס בקדושה ובטהרה לפי ההלכה, וע"כ יש לתחם תחומין ולהגביל את העם וקדשתו. וזאת תהא תפקידה של האגודה לבנות מקום מקדש מעט במקום שהכניסה אליו תהא מחוץ לחומת הר הבית ויהא המקום אטום וסתום ולא תהא יציאה ממנו למקומות האסורים. תחזקנה ידיכם ויהי ה' עמכם אכי"ר בברכה מרדכי אליהו * מכתב ג': לכבוד ידידי הרב המובהק וכו' הרה"ג ר' זלמן מ. קורן שליט"א ר"מ בקרית ארבע היא חברון ומחבר ספר חצרות בית ה'. קבלתי בתודה את מכתב כת"ר מיום ה' לסדר "לשכנו תדרשו ובאת שמה" תשו"ח ועמו הסליחה על איחור התשובה שנעשה מזמן גרמא. עיינתי בדברי כת"ר אשר הסביר בצורה מפורטת ורחבה כדרכו בקודש, העיר והאיר עיני חכמים בסוגיא סבוכה זו, תחם תחומין וגדר גדרות במקום המקדש, ותרגמם הלכה למעשה, ויפה כתב ויפה ערך וטוב הנהיר. אולם אני על משמרתי אעמודה, היינו אנו רואים בעין כיצד שועלים הלכו בו, כיצד מקום שנאמר בו והזר הקרב יומת הולכים בו זרים ומחללים אותו, וכבר חז"ל גזרו על כל העכו"ם כזבים ואסורה להם הכניסה למקום הקודש והמקדש ועוד מקומות שמותר לישראל טהור להכנס ואפי' בזמן הזה, וע"כ חובה קדושה מוטלת על מי שבידו למנוע מצב עגום זה ואפי' ע"י פרסום הענין שהם עוברים על איסור ואין לחשוש ממה שיאמרו. אודות כניסת ישראל עם הגבלות מסוימות כמו שכת"ר מציע זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום ועל הבאים ובכלל בני ברית, אולם לפי המצב הנוכחי חוזר אני כל הכתוב לענ"ד על הצעתי והיא לבנות בית כנסת ומקום לתורה ולתפילה בשטח שמותר להכנס אליו והכניסה והיציאה תהא מבוקרת שאין אפשרות ללכת יותר ממקום המותר, ובזה אנו לא גורמים לאחרים לדרוך על מקום אדמת קודש. .. בברכה והוקרה מרדכי אליהו * מכתב ד' שבט ה'תש"ם קריאה לבני ישראל רבנים נכבדים הר הבית ששוחרר בישועת ה' במלחמת ששת הימים עומד עדיין בשממונו כאילו שדבר לא קרה, ידועים דברי הרמב"ן בפירושו לתורה, שהקצף שהיה על ישראל בימי דוד המלך, משום שהעם לא התעורר לבנין בית המקדש. מי יודע אם הצרות המתרגשות ובאות על עם ישראל בדורנו לא נובעות מזה שאנו אדישים לנושא הר הבית. לכן מן הראוי שרבני ישראל יתאגדו אגודה אחת לעורר הציבור לפעילות בנושא הר הבית והכנת הלבבות לבנין בית המקדש שכולנו מתפללים ונושאים עינינו שיבנה עוד בזמננו אנו. ובזכות התעוררות זו תבוא סיעתא דשמיא להחשת גאולתינו ופדות נפשינו בקרוב בימינו. אמן. מרדכי אליהו. [עם רבנים נוספים]. המכתבים האלו פורסמו בשנת תשנ"ב בספר תורת הבית חלק ג, ויש שם עוד מכתבים מגדולי ישראל בענין נשגב זה. [ועיין "תחומין" כרך ג, עמוד 413 - הרב זלמן קורן הצעת אזורי תפילה בהר הבית בזמן הזה, ואח"כ בעמוד 423 - הרב מרדכי אליהו אזורי התפלה בהר הבית].

צ"ע

הרב מרדכי אליהו זצ"ל כתב בשו"ת הרב הראשי עמ' 26, כך: "מועצת הרבנות הראשית בזמנו החליטה, שאסור להיכנס כלל להר הבית. היא קבעה שלט מיוחד במקום כדי להודיע לציבור על כך......

הרב מרדכי אליהו זצ"ל כתב בשו"ת הרב הראשי עמ' 26, כך: "מועצת הרבנות הראשית בזמנו החליטה, שאסור להיכנס כלל להר הבית. היא קבעה שלט מיוחד במקום כדי להודיע לציבור על כך... הצעתי לבנות בית כנסת, לא בשטח הר הבית ממש, אלא מחוץ לחומה בצד מזרח, במקום גבוה שיראה למרחוק. אבל מאחר והמקום היה שייך לווקף הערבי, ושם היה בית קברות – לא יצא הדבר לפועל".

מ.

איזור המסגד וכו' אינו מקום המקדש. בתנ"ך זה מכונה ה"מילוא" - כלומר "המילוי". במקור זה היה איזור של צוקים. שלמה המלך מילא אותו ועשה שם ארמון לבת פרעה. יש שם חיבור...

איזור המסגד וכו' אינו מקום המקדש. בתנ"ך זה מכונה ה"מילוא" - כלומר "המילוי". במקור זה היה איזור של צוקים. שלמה המלך מילא אותו ועשה שם ארמון לבת פרעה. יש שם חיבור תת קרקעי שנקרא בנביא "הצינור". שהיה מחבר את פולחן השמש שם (כאמור ביחזקאל "משתחוים קדמה לשמש ואחוריהם כלפי היכל ה') עם פולחן השטן בשילוח. מכאן השם "גיהנום" - גיא בן הינום - גיא הנהמות, ששם היו מקריבים קרבנות אדם! לכן אין איסור לעלות שם מדין מקום המקדש, כיוון שזה לא מקום המקדש! שמקום המקדש הוא לא המסגד. הרי כמה הוכחות: א. המקדש היה במקום הנמוך בהר ושם המקום הגבוה. אין הוכחה לזה!!! ב. הכניסה למקדש הייתה ממזרח למערב ובמסגד האפשרות רק ממערב למזרח. ג. מקום המסגד הוא חלק מקומפלקס ע"ז שבמקום המסגד היה פולחן השמש וזה היה מחובר במינהרה (בנביא זה מכונה "צינור") עם פולחן השטן ביבוס למטה ביציאה לשילוח. ה' קבע במקום הנמוך את עקדת יצחק כדי לעקור מעם ישראל את פולחן השטן. זה מפורש בתורה "אלוהיהם על ההרים הרמים...לא תעשה כן ל-ה' ". ברש"י (יומא לא'.) ובין כתפיו שכן - בגובה ארצו היה בית המקדש בנוי, אלא שנמוך עשרים ושלש אמות מעין עיטם, ושם היה דעתו של דוד לבנותו, כדאיתא בשחיטת קדשים )זבחים נד/ב') אמרי ניתתי ביה פורתא' [אמרו: נעשהו נמוך מעט ונבנהו בירושלים שהוא למטה כדכתיב 'כתפיו' ולא כתיב ראשו (רש"י שם)], משום דכתיב 'ובין כתפיו', כן אין לך נאה בשור יותר מכתפיו. באותו כיוון מרחיב רבנו בחיי (כד הקמח ערך גאוה): וטעם 'בין כתפיו' ולא אמר על ראשו, לפי שבית המקדש אינו בגובה ההר ממש אלא למטה מעט נמוך... פסחים פח'. יצחק קראו "שדה", כי לא היה במקום גבוה וכו'. חוץ מזה - מותר להכנס אם זה לא למטרת פולחן, אלא למטרת תיקון, שמירה, הפגנת נוכחות וכו'.