90 שניות לפרשת נשא

להביא עגלות צב

פרשת נשא עוסקת הרבה בנשיאים. הנשיאים הם אנשים שתפקידם אינם לשפוט את העם, הם גם לא שוטרים. הנשיאים הם המנהיגים של השבט ותפקידם לנשא, לרומם את הציבור. הם משקפים את הדופק הציבורי ואמורים לרומם אותו.

איך מרוממים את הציבור? בהבאת קרבנות. התורה מקדישה עשרות פסוקים לקרבנות הנשיאים שכולם לכאורה נראים אותו דבר. הם לא מקריבים קרבן אישי, ייחודי. הם מבטאים שייכות ונאמנות למסגרת הלאומית.

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/06/WhatsApp-Video-2017-06-01-at-07.24.15.mp4]]]

הקרבן המרכזי שמביאים הנשיאים הן עגלות-צב בעלות כיסוי מעליהן (ופרים שיסחבו את העגלות). יש דרכים שונות לשאת את הקודש, את הקורבן. יש באמצעות מגע ישיר, על הכתף – כמו שעושים הלווים בתחילת הפרשה, ויש באמצעות מתווך, עגלה. מכשיר שמשמש אמצעי עקיף כדי לשאת עליו דברים. בהנהגת ציבור חשוב להבין שהדרך המובילה למשכן מגיעה לפעמים באופן עקיף. באמצעות התנהלות אטית שמסובבת הבה שיקולים, הרבה כיוונים.

כאשר אדם מצוי עם עצמו – הוא מוביל דברים באופן פשוט וישיר; כאשר אדם מצוי בתוך חברה – הוא נוסע בעגלה. עגלת-צב. לפעמים בקצב של צב. איטי אבל בטוח.