יוזמת שר החינוך לביקורי תלמידים במערת המכפלה עוררה הרבה תגובות במיוחד מארגוני השמאל אשר מתנגדים לפרויקט.

אבל בניגוד למציאות של היום, ביקורי צעירים בחברון היה דבר שכיח בקרב תנועות הנוער החילוניות בתחילת המאה ה-20.

בכנס חברון, שייערך באסרו חג של שבועות, בהיכל התרבות בקרית ארבע יציגו יורם אלמכיאס וניבה בן שחר ממדרשת חברון, מחקר ייחודי על ביקורי צעירים במערת המכפלה ועיר האבות משנות העשרים ועד שנות הארבעים.

אלמכיאס ובן-שחר, יחשפו בכנס, כי מאות צעירים היו מגיעים על בסיס קבוע למערת המכפלה ולחברון כחלק ממסעות וטיולים למדבר יהודה. הגופים שעסקו בטיולים אלו היו מתנועות שונות ומזרמים מגוונים: תנועת 'מכבי', השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, 'המחנות העולים', חוגי המשוטטים, הפלמ"ח ועוד.

במהלך מסעות אלו טיילו בני הנוער בעיקר במדבר יהודה וצפון הנגב, אך גם באתרים נוספים באזור יהודה כמו בית לחם, בית צור, חברון ועוד.

חברון חלק מארץ ישראל

"את הסיורים האלו יש לחלק לשתי תקופות עיקריות: עד מאורעות תרפ"ט, עת הייתה קיימת קהילה יהודית  בעיר. והשנים שלאחר המאורעות, עד שנות הארבעים- שנים כבר לא הייתה קהילה יהודית בעיר", מסביר יורם אלמכיאס ממדרשת חברון.

הוא מוסיף כי "לעיתים חברון שימשה רק כבסיס יציאה לטיול במדבר יהודה אך פעמים רבות הייתה חלק אורגני מהמסע".

המחקר מתבסס על עדויות רבות כגון ארכיוניות, וקטעי עיתונות מאותה תקופה אשר מצביעים על תופעה ייחודית של ריבוי הטיולים שכללו את חברון דווקא ברשימת האתרים במסלול.

"התופעה בולטת במיוחד לאור העובדה שחברון נחשבה מאז ומתמיד לעיר 'ישוב ישן' מרוחקת, המנותקת ממרכזי העשייה היישובית הציונית, ויחד עם זאת הייתה מוקד משיכה לתנועות נוער מהזרמים של 'הישוב החדש' וההתיישבות העובדת", מסביר אלמכיאס.

המחקר חושף כי הקבוצות פקדו לא רק את חברון אלא גם את אתריה כגון מערת המכפלה, בית הכנסת אברהם אבינו, 'אשל אברהם' ועוד.

כנס לחקר חברון הראשון יתקיים באיסרו חג שבועות בהיכל התרבות בקרית ארבע. במסגרת האירוע, בכירי החוקרים בנושא חברון יציגו מחקרים ועבודות על מערת המכפלה וחברון ממגוון דיסציפלינות.בין המרצים בכנס: אריה רוטנברג, אריה קליין, נעם ארנון, עקיבא לונדון ועוד.