תגובה למאמר של הרב שלמה אבינר: הייתי מבטל את ל"ג בעומר.

עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון

אחד מראשי אבות בתי הדין בצפת, הגאון רבי שמואל העליר זצ"ל מעיד בקונטרס שחיבר, "כבוד חכמים", על עלייתו למירון ביום ל"ג בעומר של אחד מראשי הישיבות בעיר העתיקה בעיר הקודש בירושלים, רבי חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש, וכה דבריו:

"ומעיד אני באמת, כי בילדותי שמעתי פה מרבני קשישאי רבני הספרדים, אשר אבותם ראו וספרו להם, כי הרב הקדוש רבי חיים בן עט"ר זיע"א היה פעם אחת בהלולא פה עיה"ק צפת ת"ו, וכשעלה למירון והגיע לתחתית ההר שעולים משם אל המקדש ירד מהחמור, והיה עולה על ידיו ועל רגליו, וכל הדרך היה גועה כבהמה וצועק, היכן אני השפל נכנס למקום אש להבת שלהבת… ובעת הלולא היה שמח שמחה גדולה.. וגם הזקנים מהספרדים פה ידעו ושמעו זה."

רבי חיים ויטאל: יש שרש במנהג הנזכר

מנהג ישראל קדושים שיסודו בהררי קודש רבות בשנים, לעלות למירון, לציונו הקדוש של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ההילולא שלו- ל"ג בעומר. אמנם, ישנה מחלוקת האם זה יום שנפטר בו רשב"י, אין חולק שיום זה הוא יום שמחה שלו.

מקור המנהג הוא דברי הזוהר בעצמו פרשת האזינו דף רצ"ו ע"ב) בקטע (שנוהגים כל בני עדות המזרח לקרא בשעת האזכרה בכל שנה: "עולו ואתו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון" (עלו הכנסו, באו והתקבצו להילולא של רבי שמעון) – כלומר ביום ההילולא של רבי שמעון כולם נקראים להיקבץ ולהתכנס ולבוא לשמחה של רשב"י.

גם רבינו חיים ויטאל טרח והעיד על האר"י הקדוש (בספרו שער הכוונות דף פ"ז סוף עמוד א') שהיה עולה למירון ביום ל"ג בעומר יחד עם כל אנשי ביתו גם בביאתו הראשונה לארץ ישראל וגם בביאתו השניה לארץ. ושם הוסיף רבי חיים ויטל ומסביר את הסיבה לאריכות עדותו בדבר שלכאורה אין בו ממש – "וכתבתי כל זה להורות כי יש שרש במנהג הזה הנזכר". כלומר – אם יקום בעתיד מישהו ויאמר שאין מקור למנהג זה – שידע שיש שורש למנהג. (ועיין עוד במנהג זה בשד"ח מערכת א"י, ארץ החיים סתהון סי' תצ"ג, ועוד).

את יום הזכרון לא חשבתם לבטל

השנה, שחל ל"ג בעומר במוצאי שבת, קמו מערערים על מנהג קדוש זה עד כדי קריאה ח"ו לבטלו. הערכות של משטרה וכוחות הביטחון לאירועים במוצאי השבת חוזרים ונשנים פעם אחר פעם. חג השבועות שאנו עומדים בפתחו, מצריך הערכות המונית של משטרת ישראל ביום טוב עצמו לצורך עשרות אלפי העולים לכותל . מנהג שהחל מיד עם שיחרור הכותל המערבי לפני חמישים שנה. הערכות- שאינה מתרחשת בכל שבת ויום טוב. מעולם לא שמענו קריאה של הרבנות הראשית לבטל את העליה לכותל….

חברות הפקה העידו שההערכות לאירועים של יום הזיכרון האחרון – היו בשבת, אף על פי שזה היה ליום ראשון בערב- לא שמענו אף אחד שקם ואמר לדחות בשל כך את יום הזיכרון. כעת, ביום ל"ג בעומר, קמו פתאום עוררים הן על קיימו במוצאי שבת והן על קיומו בכלל.

יש שטוענים שיש שם הוללות גדולה של אלכוהול, וכדו'. אך לא שמענו מעולם הצעה לבטל את חגיגות יום העצמאות ההמוניות שיש בהם דברים דומים בנוסף לאלימות אין סופית. יש שטוענים שלא לעלות כלל למירון בגלל חוסר צניעות. אך לא שמענו מעולם על קריאה לבטל צעדות המוניות, הפגנות וכדו' בגלל סיבות כאלה.

דביר מרדכי זעפרני

כנראה שכשמדובר באירועים "ממלכתיים" הדבר מותר, אך שמדובר באיש ש"מרגיז ממלכות" (זוהר, שם) – הדין שונה… ואולי שרשב"י שייסד את תורת הסוד שנוטה להחמיר כדי לעשות נחת ליוצרנו- מפריע לאותם שדעתם להתיר בכל דבר…

ואמנם, דבר זה אינו חדש, היו במשך הדורות כאלה שניסו לבטל המנהג, אך כנראה זכותו הגדולה של רשב"י מנעה את הדבר.

האר"י: ומה נעשה שהרשב"י מרוצה בזה

כבר בתקופת האר"י הקדוש היו שהלינו על העירבוביא בין הנשים לגברים ששם וטענו ש"אין ראוי במקום קדוש זה לעשותו" ולכן רצו לבטל את העליה לציונו, אך הוא השיב להם "ומה נעשה שהרשב"י מרוצה בזה…. באלו הימים במירון לא יש ערבות – אלא החוטא ימות לבדו".

וכבר אמר על כך הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל (שהקפיד לעלות כל שנה למירון, גם כשכיהן כראשון לציון אפילו בל"ג בעומר שחל במוצאי שבת) ש"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" (בהקשר של דרך הגברים ודרך הנשים במירון – שם אין תערובת כלל), ו"ישרים דרכי ה' – צדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם" וכל אחד יכול לבחור ולבחון את הדרך בה הוא ילך (עיין בספרו דברי מרדכי על חומש ויקרא עמוד רס"ח).

ואמנם, ראוי להשתדל ולעלות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר כמנהג ישראל קדושים (ולא לזלזל במנהגם של ישראל כמו שכתב החיד"א בספרו חיים שאל חלק א סימן כח שכתב לנדות את המתלוצצים על מנהגים..) וכבר אמר רבי שמעון שיכול הוא לפטור את העולם מהדין, ובוודאי ביום הילולתו, כיוון ש"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (ברכות ט' ע"א).

==

דביר מרדכי זעפרני הוא עורך כתביו של הרב מרדכי אליהו.