הרמטכ"ל הכושל אייזנקוט צריך להתפטר

אחר פרשת אלאור אזריה, מבין כבר רוב הציבור היהודי בישראל, כי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט צריך להתפטר.

פרשה זו היוותה את קו פרשת המים, הנקודה בה נשברו כל הכלים. התנהלותו הלקויה של הרמטכ"ל בפרשה הביאה לכך ששמונים אחוזים מהחיילים תומכים באזריה, לוחם פשוט, ופחות מעשרים אחוז תומכים באייזנקוט עטור הדרגות.

בעבר, פרשה כמו של אלאור אזריה היתה נגמרת בועדת בדיקה בראשות קצין בכיר, שהיה מעביר מסקנות לאלוף, ובעקבותם במקרה המחמיר אלאור היה מודח לתקופה מהיחידה.

למצוא חן בעיני הארץ

אבל המטרה היום של הפיקוד בצה"ל היא למצוא חן בעיני עיתון "הארץ" (בוגי יעלון אפילו קיבל פרס מהעיתון), ולכן שר הבטחון, הרמטכ"ל, דובר צה"ל שהוא הפך לקצין המוביל בצבא ועוד רצים לתקשורת, חורצים את דינו של החייל ובעקיפין את דינו של צה"ל. חיילי צה"ל מרגישים נבגדים, וחוששים שגם הם לא יקבלו גיבוי בשעת הצורך. רבים חוששים להתגייס ליחידות קרביות. האמון בצה"ל בצלילה .

לא נכנס כאן לנושא הצדק, אשר בעיני אמור להיות בנוי על ערכים תורניים, שונים בתכלית מאלו שמאמין בהם הרמטכ"ל. אני מדבר עכשיו לפי הערכים שלו. גם אם הרמטכ"ל חושב שהוא צודק, הוא עדיין אינו חכם, כי בפרשת אלאור היו כמה צמתים בהם היה יכול להיות חכם ולשמור על צה"ל על חשבון אותו "צדק" ולהוריד את הפרשה מסדר היום. תחת זאת, דאג שישכרו עו"ד צמרת ויסרבו לגשת לעסקת טיעון.

הרמטכ"ל התערב באופן גס בהליך משפטי, ובגללו הסאגה נמשכת. קצינים בכירים לא עומדים לדין בעברות דומות, ובעברות אחרות סוגרים את הפרשה בעסקת טיעון, ובצדק. ההתנהלות המשפטית הזו תפגע בצה"ל ללא ספק, אבל אצל אלאור – יקוב הדין את ההר! וכך כבר עשרה חודשים, צה"ל וחייליו חוטפים מהלומות במשפט אלאור. וזו רק ההתחלה.

אין אמון בצה"ל

גזר דין שולח את אלאור לשנה וחצי ועכשיו ערעור, ואחר כך בג"ץ והפגנות לחנינה, ומי יודע מה עוד. בגלל הטפשות של שר הביטחון לשעבר יעלון והפיקוד של צה"ל, הסאגה הזו תימשך עוד שנים רבות. מי ירוויח? אויבינו והתקשורת השמאלנית שמשרתת אותם. מי יפסיד? צה"ל, חייליו והעם היושב בציון. לא פלא, אם כן, שהאמון בפיקוד הבכיר בצבא הגיע לשפל שטרם נראה כמותו.

כאמור, פרשת אזריה הביאה לשיא את התנהלותו הכושלת של הרמטכ"ל, אולם מי שקצת מתבונן, יכול היה לראות זאת הרבה קודם, ולדאבוננו גם אחרי.וזה לא הכישלון היחידי גדי אייזנקוט נכשל בטיפול באינתיפאדת הסכינים. תחתיו הפך צה"ל לצבא נסוג, והדבר הזדקר לעין בעת הפשלה שהביאה 150 צוערים בקורס קצינים לברוח ממקום פיגוע במקום להסתער וזה נוסף על תמונות שאנו מקבלים כל שבוע תמונות בהם משפילים ופוגעים החיילים והם לא מגיבים. האמינות של צה"ל נמצאת בשפל היסטורי, כאשר אמינות מערך הדוברות של צה"ל מתקרבת בצעדי ענק לזו של הצבא המצרי.

לפיקוד של הצבא חשוב יותר שירת נשים וגיוס חיילות מניצחון בקרב, אלו לבד היו סיבות ראויות שיתפטר. הפגיעה המתמשכת בחיילים הדתיים לאומיים ובמצב הדת בצבא גם היא הגיעה לשיאים תחת אייזנקוט. על כל אלו הציבור עוד הבליג ושתק. לא קל לגרום לציבור להביע אי-אמון בראשי הצבא. אולם אחר פרשת אלאור אזריה, כבר אי אפשר היה עוד לשתוק.

לא יתכן, שמתוך רצון לרקוד מה יפית בפני השמאל והתקשורת, יפגע הרמטכ"ל שוב ושוב בצה"ל, בחייליו ובבטחון ישראל. אנו ראויים למערכת פיקוד שונה בתכלית. יש להחליף את הקצונה הכושלת ולהעמיד תחתם קצינים איכותיים ומקצועיים, הנאמנים לעמם ולמולדתם.