הפטרה בלי ברכה?

במהלך התפילה החגיגית בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה, לאחר אמירת ההלל בברכה, קם ראש הישיבה, הרב אליהו זייני, וביקש לומר הקדמה לפני אמירת ההפטרה.

"אנחנו עומדים לקרוא הפטרה, חצי הפטרה או רבע הפטרה. למה אני קורא לזה ככה, כי לא מברכים עליה." פתח הרב.

"כל שנה אני מספר שהדבר לא במקום, אבל בגלל שבכל זאת, שבתחום הזה לא כל אחד קובע, אלא הרבנות הראשית, אז יש לנו בעיה לשנות."

"אין שום טעם ושום הגיון ושום בסיס הלכתי, לקרוא בציבור קטע בנביאים בלא ברכה. אבל בגלל שככה תיקנה הרבנות הראשית לישראל, אז נעשה את מה שהיא תיקנה ונקרא בלא ברכה."

לדבריו, לפני כ-15 שנה, שלח את אחד מתלמידיו בטכניון, תלמיד ממוצא תימני, שהתרעם על כך שאומרים הלל בברכה לאחד מזקני חכמי תימן, הרב צדוק מקרית אתא. הרב מעיד, שעד אותו יום מעולם לא דיבר עם הרב צדוק, אבל סמך על כך שרב תימני וספרדי מהדור הקודם, לא ידבר נגד יום העצמאות.

כשהגיע התלמיד לרב ושאל אותו האם מה שקבעה הרבנות זה נכון? ענה לו אותו הרב, "זה ממש לא בסדר."

אבל אז המשיך הרב צדוק: "זה לא בסדר שלא קבעו איסור מלאכה באותו יום, ולא קבעו קריאה בתורה עם ברכות, ולא קבעו הפטרה עם ברכות. איך עושים דבר כזה?! לקבוע כל כך מעט על נס כל כך גדול?! זה לא בסדר."

ההפטרה רלוונטית לימינו

בסיום ההפטרה אמר הרב זייני, כי תראו כמה רלוונטיים הפסוקים שלה לימינו. כיצד כל המזרח התיכון בוער ומתפרץ, חוץ מאצלנו, ב"ה.

"אנו חיים את החזון הזה יום יום, ואנחנו אפילו לא שמים לב. לכן צריך לראות את החשיבות של היום הזה." סיכם הרב.

עוד בחיפה, הבוקר נערכה תפילה חגיגית בבית הכנסת המרכזי בשכונת "הדר הכרמל" בעיר. בית הכנסת שעומד ריק רוב ימות השנה, התמלא במאות מתפללים, שנהנו מקולו של החזן צודיק גרינוולד, וממקהלת יצה"ל.

בתפילה השתתפו, הרב הראשי לחיפה, הרב שאר ישוב כהן, רב שכונת אחוזה ושר המדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, ראש עירית חיפה, יונה יהב וחבר מועצת העיר שי בלומנטל וחברי הגרעין התורני בהדר.