אז מה הספיק במושב האחרון, ח"כ אורי אורבך מהבית היהודי?

במושב האחרון התמנה אורבך ליו"ר הסיעה בכנסת. המהלך נבע בשל סבב מינויים הקשורים להסכמים קואליציוניים. אורלב שהיה יו"ר ועדת החינוך, עבר לועדת הכספים, ואורבך עבר לועדת החוקה ולועדת הכנסת.

חוק נוסף שהצליח להעביר אורבך בקריאה שנייה ושלישית הוא חוק 'מעלית שבת' לפיו בבית שבו ישנה רק מעלית אחת, מספיק רוב של הדיירים כדי להפעילה כמעלית שבת בשעות מוסכמות. החוק אגב, עבר ללא מתנגדים.

על החוק אמר אורבך: "זהו חוק קטן, אבל חשוב לבתים משותפים רבים ואני בהחלט גאה בו. גם בגלל תוכנו, וגם בגלל שהושג באמצעות שכנוע, פשרה והסכמה בבית המשותף שנקרא 'הכנסת'."

חוק נוסף שעומד בשלבי חקיקה ראשוניים הוא חוק המונע אפליה על רקע מקום מגורים. לפי החוקר לא יוכלו נותני שירותים, למנוע שירות מתושב התנחלות. החוק עבר בקריאה טרומית ובמושב הבא מקווה אורבך להמשיך ולקדם אותו.

בכנסת הגיש אורבך שאילתא על מצב אבסורדי לפיו חיילי מילואים הרוכשים קרקע בירוחם זוכים להנחה של 20 אחוזים. זה דווקא נחמד, אלא שהקרקע עולה…1 שקל בלבד. "אני לא מזלזל בעשרים אגורות הנחה", אמר אורבך, "אבל לעומת זאת עלות הפיתוח עמדה על 200 אלף ש"ח ועל זה כמובן אין הנחה לחיילי מילואים."

בשאילתא נוספת, תקף אורבך את סגן שר הבטחון מתן וילנאי על תרגיל הדמיה של צה"ל לפיו "מתנחל חטף חייל ונורה". אורבך דרש מוילנאי שבצה"ל יחפשו רעיונות אחרים להדמיות ולא ישתמשו בצה"ל כדי לומר שהמתנחלים הם ציבור מסוכן.

בסיוריו השונים ברך אורבך את תלמידי בית הספר למוסיקה "מזמור" בגבעת וושינגטון. כיו"ר פרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים הספיק אורבך להעניק פרסים בנושא איכות הסביבה לשלוש עמותות חשובות בדרום: עמותת אור, נגב בר קיימא ו"אחרי! לשטח".

עיתונאי נשאר עיתונאי

אחרי הטבח בבית משפחת פוגל באיתמר בלט אורבך כמי שהתנגד לפרסום תמונות הזוועה של בני המשפחה השחוטים. "זה פוגע בכבודם של ההרוגים, זה פוגע בנפשנו שלנו, זה מזהם את השיח הציבורי והפוליטי. הרגש שלי אומר לא להפיץ בתקשורת ההמונים את התמונות האלה, השכל מסביר גם למה."

"אני לא רוצה. לא רוצה שתמונות הרוגים שלנו יהיו מטבע עובר לסוחר במלחמת ההסברה, ודאי לא בתפוצה המונית."

ולהגיב בתקשורת על הספר שהעניק עמוס עוז למרואן ברגותי: "עמוס עוז מדביק כינויים וגידופים לבני עמו המתיישבים, אבל לאויב הוא מעניק תשורות וספרים. ככה זה כשאהבה וחושך נפגשים".

בנוסף יצא אורבך נגד התופעה בה עבריינים עוטים על ראשם כיפה בעת הבאתם למעצר. את עמדתו זו הביע עוד בימי "המילה האחרונה" אבל בתור ח"כ כנראה מקשיבים לו יותר. במכתב ששלח לנציב שירות בתי הסוהר כתב אורבך: "אם חשודים ידעו כי דעתם של אנשי החוק אינה נוחה מהעניין ממילא תיפסק התופעה" הוא כתב.

אורבך גם הציע פתרון: "אולי על דרך ההגזמה המשטרה תספק לעצורים שהחליטו לפתע 'לחזור בתשובה' כיפת מעצר מיוחדת למען ידעו השופטים וצופי הטלוויזיה כי לא מדובר בכיסוי ראש המצביע על יראת שמים פתאומית".

בשביתת העובדים הסוציאליים שהסתיימה תמך אורבך באופן גורף בעובדים, וראה בהסכם השכר הלא מספיק מוצלח מה שיגרום להידלדלות השורות בקרב האנשים הטובים האלה.