ישיבות ומכינות, תפסיקו לחזר אחרי השמיניסטים

כל שמינסט מצוי בחינוך החמ"ד נתון בחודשים אלו למתקפה אין סופית של טלפונים והודעות המציעות לו לבוא לשבו"ש (שבוע ישיבה) בישיבה או במכינה .

תופעת החיזורים הזו הגורמת לזילות של ראשי ישיבות ושל הישיבות בכלל, ידועה ומוכרת ומפרנסת בדיחות רבות בין בוגרי השמינית לדורותיהם.

אולם מעבר לכך היא משפיעה בצורה משמעותית על היחס של צעירים רבים לישיבות. כי מה יחשוב בחור שישיבות רבות כל כך רודפות אחריו על הישיבות הללו? ואם כבר יבוא בסופו של דבר לישיבה ,הוא ירגיש על 'הגובה' כי הוא יודע שהישיבה צריכה אותו הרבה יותר ממה שהוא צריך אותה.

ואם הוא לא קם לתפילה? מישהו יעיז להעיר לו? ואם הוא לא הגיע לסדר בוקר מישהו יעיז לומר לו משהו? הרי ישיבות רבות פתוחות בפניו. "רק תבוא" הם אומרים לו, וברור שהדבר משפיע גם על איכות הלימוד והרצינות של תלמידים בישיבות השונות. ודי לחכימא.

בסקר שנערך לאחרונה על ידי אחד הגורמים הרשמיים העוסקים בתחום זה, בקרב תלמידי יב' בחינוך הממלכתי דתי עולה התמונה הבאה: את החמ"ד מסיימים 7500 בנים בוגרים בשנה.

28%, שהם 2200 תלמידים, פונים להסדר, רק 1000 מתוכם משרתים 17 חודשים, אחרים עושים מסלולים ארוכים יותר של פיקוד, קצונה או שילובים, רבע מהם משרתים שירות מלא.

בנוסף, 22% שהם 1650 תלמידים פונים למכינות קד"צ.  6%, שהם 450 תלמידים, פונים לישיבות גבוהות, רובם המוחלט משרתים שלוש שנים ,לאחר שנתיים-שלוש של לימודים בישיבה.

10%, שהם 750 תלמידים, במסלולי עתודה אקדמית או יג'-יד' טכנולוגי, ו-34%, שהם 2500 תלמידים, פונים ישירות לשירות צבאי.

כאשר יש ברחבי הארץ למעלה מ-70 ישיבות הסדר וכ-20 ישיבות גבוהות ועוד כ-30 מכינות או שלוחות כאלה ואחרות, אזי המסקנה היא ברורה; יש יותר מידי מוסדות. שהרי על כ-4300 תלמידים מתחרים כ-120 מוסדות.

אמנם הממוצע הוא 35 תלמידים למוסד, אבל מאחר ויש מספר רב של ישיבות ומכינות בהם ישנם בין 40 ל-150 תלמידים במחזור, הרי שיש לא מעט ישיבות בהן יש מספר תלמידים קטן ביותר של 5 עד 15 תלמידים במחזור, מספר שאיננו מאפשר למידה משמעותית ואיננו מאפשר רווחה כלכלית ראויה. לכן ,כמעט מידי שנה נסגרת ישיבה כזו או אחרת, או נקלעת למצוקה כלכלית קשה.

הארכתי בנתונים אלו בכדי להסביר שהדרך להתמודד עם התופעה היא לא להתחרות על פיסת העוגה הקיימת אלא לנסות ולהגדיל את העוגה. על הישיבות והמכינות המדוברות לנסות ולהתאים את עצמן לאותם 2500 בוגרי החמ"ד שאינם הולכים היום לכל מסגרת המשך, כי אנחנו מאמינים שהבניה הרוחנית בשלב זה של החיים היא קריטית להמשך חייו של בוגר החמ"ד. כי כידוע,רבים מתלמידי החמ"ד באים מבתים מסורתיים ורבים הם אלו הזקוקים לבניה רוחנית ואישיותית זו.

דבר זה דורש שינוי תפיסה והתאמה מתבקשת בבניית תכנית לימודים מתאימה.

ברוך ה' ישנם כבר מספר ישיבות ומכינות הפונות לאוכלוסיה זו, ברוך ה' יש את ארגון 'מעגלים' העושה רבות בתוך מערכת החינוך בכדי להגדיל את עוגת הבוגרים ההולכים למסגרות המשך. אבל עדיין יש צורך במסגרות המשך נוספות המחנכות מתוך תורה, אבל בצורה נינוחה יותר ועממית יותר.

אני מכיר את ההרגשה של ראשי ישיבות הבטוחים שהשנה הם יצליחו לפרוץ את המחסום, שהשנה הם יצליחו לשכנע יותר בחורים להגיע אליהם, שהרי הם לא פחות טובים מחבריהם-ראשי הישיבות המצליחות יותר.

יכול להיות שמישהו מהם צודק ברמה האישית, אבל במבט כולל ורחב עלינו להבין שהדרך היא להגדיל את העוגה ולא להתחרות על אותם תלמידים שכבר ממילא הולכים לישיבה וראשי הישיבות רק מתחרים ביניהם במי יבחר השמיניסט.

זהו האתגר החינוכי העומד לפתחנו ולוואי וימצאו עוד ישיבות ומכינות המוכנות להתמודד עם המשימה החשובה.