כולנו גדלנו וחונכנו על המיתוס של מרד הגבורה בגטו ורשה, בפיקודו של מרדכי אנילביץ, אשר היה אחד מגיבורי תקופת נעורינו, הוא עמד בראש הארגון היהודי הלוחם (אי"ל), שהיה מורכב מתנועות הנוער הסוציאליסטיות הציוניות ומהבונד האנטי ציוני.
רק לפני כמה שנים, בעקבות הרצאה של משה ארנס, התגלה לנו שסיפרו לנו אמת, רק אמת, אבל לא את כל האמת.
התברר, שבגטו ורשה פעל ארגון נוסף בשם אצ"י – ארגון צבאי יהודי, של חברי בית"ר והתנועה הלאומית, שניהל את עיקר הקרבות במרד נגד הגרמנים, והוא פעל בעיקר באזור של כיכר מורנובסקי.
על פי עדותו של יורגן שטורפ המפקד הגרמני, שעליו הוטלה המשימה של חיסול הגטו והשמדת 60,000 היהודים שנותרו. עיקר המלחמה של הגרמנים בגטו, היתה בכיכר מורנובסקי, נגד האצ"י בפיקודו של פאבל פרנקל.
התברר כי כבר בשנת 1939 הגיע לורשה יאיר שטרן הי"ד בשם האצ"ל (לפני הקמת הלח"י) לאמן בנשק את אנשי בית"ר בפולין, לקראת עלייתם ארצה, כדי להכינם לקרבות הצפויים להם בארץ ישראל, נגד האנגלים והערבים במאבק, לתקומת מדינת ישראל. 'יאיר' אימן אלפי בחורים אשר הקימו תאי אצ"ל בפולין.
עם הכיבוש הגרמני בפולין ב – 1939, חלום העלייה נגוז ואותם אנשי תאי האצ"ל שיתפו פעולה עם המחתרת הפולנית, קיבלו מהם נשק והמשיכו להתאמן. הם ניסו לארגן מרד, אבל הנהגת הגטו מנעה מהם לפעול, בטענה שבגללם ירצחו יותר יהודים. רק משלוח של כ – 300,000 יהודים להשמדה תוך 60 יום, והמידע שהגרמנים עומדים להשמיד גם את 60,000 היהודים הנשארים, הוא שהצית את אש המרד.
שני דגלים מעל הגטו
הגרמנים החלו בהשמדת הגטו בליל הסדר של פסח שחל ב – 18.4.43, בהנחה שתוך יומיים ישלימו את השמדתו, כיוון שיום הולדתו של היטלר חל ב – 20/4. רצו לתת לו מתנה ליום הולדתו, את ההודעה על חיסול הקהילה היהודית הגדולה באירופה, וכי ורשה היא יודן-ריין.
המפקדה של האי"ל היתה ברח' מילה 18 וברשותה היו רק רובים, אקדחים ורימונים, ואילו האצ"י התארגן סביב כיכר מורנובסקי היה מצויד כהלכה, חמוש במקלעים כבדים ובנשק מתקדם, ואנשיו היו מאומנים היטב.
עם תחילת הקרבות, הניפו אנשי האצ"י, על הבניין הגבוה ביותר בכיכר, שני דגלים, דגל פולני בהוקרה למחתרת הפולנית, ששיתפה פעולה עמם ואת הדגל ה"יהודי", כן זה הדגל הכחול לבן שלנו. שני הדגלים נראו בכל רחבי ורשה הארית, הם צולמו והתמונה הופיעה בכל עיתוני אירופה.
הימלר ראש האס.אס. וסגנו של היטלר, כעס וזעם, הוא טילפן לגנרל שטורפ, והורה לו "להסיר את הדגלים מהר בכל מחיר".
במשך יומיים וחצי, ניהל הצבא הגרמני המהולל, קרבות להורדת הדגלים נגד יהודים רעבים שבורים בגופם ובנפשם ורק לאחר 3 ימי קרבות מרים, הצליחו הגרמנים, לשרוף את הדגלים המונפים. והיטלר נאלץ, איפוא, לחגוג את יום הולדתו, כאשר מעל ורשה, מתנוסס דגל כחול לבן עם מגן דוד באמצע.
הסיפור שלא סופר
סיפור זה לא סופר במועדו. כיוון שכל מפקדי האצ"י נפלו בקרבות, ולאלה שניצלו, מארגון אי"ל, היו סיבות פוליטיות שלא לפרסמו.
את הסיפור כחלק ממחקר ארוך, פורס מי שהיה שר הבטחון של מדינת ישראל, פרופ' משה ארנס. בספרו שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, "דגלים מעל הגטו" עושה ארנס צדק היסטורי, ומפרסם את סיפורו של האצ"י שהושתק במשך השנים.
למען הגיבורים שלא זכו לראות את הנצחון ולא לכבוד של הניצולים, ראוי כי סיפור זה יתפרסם.
==
ה'מטה היהודי הלאומי' מוכר את הספר "דגלים מעל הגטו" ללא כוונות רווח במחיר 40 ש"ח במקום 98 בחנויות. את הספר ניתן לרכוש בטלפון: 03-5615353 או בכתובת הדוא"ל yoavi@yoavicpa.co.il
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
