ראש המכינה הקדם צבאית לבנות דתיות 'צהלי', הרבנית מיכל נגן, מתייחסת לפרסום הסרטון של ארגון 'חותם', נגד גיוס בנות לצבא ואומרת כי מדובר בסרטון מעליב שמקטין את הבנות שהולכות לצבא.

"בעיניי זה סרטון מאוד בעייתי. הרבה אנשים מהיישוב שלי, שנחשב ליישוב תורני, אמרו לי שהם בעצמם הרגישו לא נוח מהצורה בה הסרטון הציג את הטענות שלהם. מה הכוונה? הכוונה היא שיש טענה אותה אתה רוצה לטעון ויש דרך בה אתה טוען את הטענה. אני חושבת שהמטרה לא מקדשת את האמצעים. אי אפשר לומר שבכל הולך. אני חושבת שאנחנו מפסידים המון אם אנחנו נוקטים באמצעים כאלה".

על הצורה בה נעשה הסרטון אומרת הרבנית נגן: "שים לב באיזה אמצעים הם נקטו. הם עשו קריקטורה והשתמשו באנימציה. הדבר דומה בעיניי לקמפיין החרדקים תראה איזו דמות הם לקחו: הם לקחו את הבת הבלונדינית עם העיניים הכחולות צפונבונית מלאת ערכים, וכשאתה רואה אותו אתה מיד מוכרח לומר: 'רגע, זה אני או לא אני'. אתה מייצר עימות ומגחיך קבוצה אחת והופך אותה לדו מימדית ובעזרה אתה גורם לאנשים לבחון לאיזה צד אתה שייך".

הרבנית ממשיכה לתקוף את הדרך בה בחרו ב'חותם' להעביר את המסר: "בשביל מה לבוא מתחת לחגורה? מה זה נותן לנו? זה מה שיעזור לבנות להחליט? מה זה מייצר חוץ מזילות של השיח? מה אתה אומר שם על נשים, שאישה צעירה, אם גבר מסתכל עליה מלמעלה, אז היא מיד מאבדת את כל ערכיה? איזה מין נשים אתה אומר שהן? אני חושבת שזה סרטון שמעליב נשים ומעליב את הדיון".

הרבנית נגן מבקשת להתייחס לשטח ולדבר על נתונים: "אחת מכל שלוש מבתי הספר הכי טובים הולכות לצבא. אנחנו לא נמצאים במצב שהיה לפני עשור. כבר לא מדובר בזרזיף של בנות שמתגייסות אלא בתופעה לגיטימית. הסרטון הזה לא עוזר לנו להבין את המצב יותר טוב".

הרבנית מתייחסת לאחד המשפטים המופיעים בסרטון לפיו "הצבא הוא קודש קדשים" ואומרת: "הצבא הוא לא קודש קודשים. עם ישראל הוא קודש קודשים. התורה אמורה לגרום לנו להיות יותר מעודנים. איזו מן תורה מיוצגת בסרטון הזה?".

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/01/videoplayback-1.mp4]]]

רק נבהיר שהן כמובן אמרו את זה בלעג

נכון. ואני לא מוכנה שרבנים ילעגו. זה לא נראה לי נכון. אתה רואה בעיניך רב שעומד ולועג לכל מי שלא בקיא בכלי שני? מה זה עוזר? ככה הוא מלמד מישהו? הלעג הוא לא כלי לגיטימי בעבודה חינוכית בטח ובטח לא בעבודה של קודש. אנחנו מדברים על נפשות של בני אדם".

את מאמינה שבת יכולה לצאת מהצבא עם אותו ארגז כלים וסולם ערכים איתו היא נכנסת לצבא?

"אני חושבת שהתקווה שמישהו מאיתנו יעבור משהו כל כך עוצמתי ויצא ממנו כפי שהוא נכנס היא תקווה לא ריאלית. אנשים עוברים דברים ומתמודדים עם דברים. הדרך בה אתה בוחן אם החוויה היא מתאימה או לא מתאימה היא לא איך אני אצא ממנה. אולי לטוב אולי שלא לטוב. אין מצב כזה שלא נשתנה. ולכן צריך לבדוק בצורה מאוד רצינית מה מתאים לשירות של בת דתית ומה מתאים לשירות של אדם דתי בכלל. זה לא באמת שונה ההתמודדות של הגבר הדתי ושל האישה הדתית".

בסוף דבריה אומרת הרבנית נגן: "יותר קל לחנך אדם להשאר באמונתו כשהוא חי בחברה דתית, זו הגישה החרדית. לא חותם ולא אני נשנה את העובדה של החברות המעורבות. זה קורה. הצעירים מצביעים ברגליים. הם עוברים לגור ביישובים מעורבים אחרי החתונה ורובם לא בחרו בסביבת עבודה תורנית. הסיטואציה היא שהנוער בוחר בחברה מעורבת. ועכשיו השאלה היא עם מה אני מציידת את הנערה שהחליטה ללכת לצבא. אני חייבת לצייד אותה בההיפך ממה שהסרטון הזה אומר. הסרטון הזה אומר לבת "את חלשלושה", אני אומר לה שהיא חזקה ואעזור לה לוודא שהיא מגיעה לצבא עם  יכולות להתמודד עם כל הסוגיות בצבא. אני לא אבטיח לה שהיא תצא בלי להשתנות אבל היא תצא אחרי שהיא התמודדה".