אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האם ארכיאולוגים מצאו הוכחה לקיומה של מלכות דוד?

בעולם הארכיאולוגיה ניטשת עד היום מלחמה קשה בין אלו השוללים את אמיתות התנ"ך בשל חוסר הוכחות, לבין אלו המנסים להוכיח את הנכתב בו באמצעות ממצאים. כעת טוען פרופ' לארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית כי מצא את ההוכחה החותכת בצורת 10 גרעיני זיתים ושבר חרס.

האם ארכיאולוגים מצאו הוכחה לקיומה של מלכות דוד?
  חפירה ארכיאולוגית (אילוסטרציה פלאש90)

פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, טוען כי מצא בעמק האלה את ההוכחה החותכת לממלכת דוד. כתבה שהתפרסמה לפני מספר ימים בעיתון 'הארץ' חושפת את התככים והסודות הארכיאולוגיים מעל ומתחת לפני השטח.

הקרב המר הניטש בין הארכיאולוגיים נמשך כבר עשרות שנים. מול ה"ביקורתיים" שעד היום טוענים כי לא נמצאה הוכחה המאמתת את הנכתב בתנ"ך על ממלכה גדולה ועשירה בין באר שבע לדן, מולם עומדים קבוצת ארכיאולוגיים המעלים ממצאים בזה אחר זה המתאימים לסיפורי התנ"ך.

שתי העמדות מייצגות שתי אסכולות של ארכיאולוגיה מודרנית, כשאפשר לומר בגדול כי באוניברסיטת ת"א נמצאים המפקפקים ואילו באוניברסיטה העברית נמצאים "מגלי התנ"ך".

את הממצאים להוכחת מלכות דוד, מגלה פרופ' גרפינקל באתר החפירות חירבת קייאפה, המוכר בעברית כמבצר האלה. בעיר המבוצרת שהתנשאה לגובה של שישה מטרים, התגוררו כ-500 אנשים, כשהיא מוקפת חומה כפולה. האבנים הגדולות ששימשו את בניית החומה שוקלות בין שבעה לשמונה טונות.

גודל העיר הוא כ-23 דונם, כשבהם נבנו כ-90 בתים. רק חלק מהם נחפר ונתגלה עד היום. לפי פרופ' גרפניקל מדובר בעיר השייכת לממלכת דוד, בערך מלפני 3,000 שנה. על הממצא אמר פרופ' גרפינקל: "זו עדות ראשונה ואחרונה. עד היום לא מצאו דבר דומה בשום מקום בארץ".

גם גרפינקל עצמו, סבור כי סיפורי התנ"ך מגזימים. לדעתו האמת נמצאת באמצע, הממלכה לא הייתה גדולה כמו שמסופר, אך גם לא קטנה ומצומצמת, כמו שעמיתיו טוענים. לפי גרפינקל העיר אותה הוא חופר הייתה חלק משלושת הערים החשובות ביהודה, יחד עם ירושלים וחברון. התשתית בעיר, מראה כי היא היוותה מרכז שלטוני לערי הפריפריה שסביבה. לא ייתכן שעיר כזו עמדה באמצע שום מקום.

עשרה זיתים יוכיחו

את החפירות החלו בעיר לפני כארבע שנים, כשבמהלכן נמצאו ארבעה חרצני זיתים, שתוארכו לפי פחמן-14 לתחילת המאה העשירית לפני הספירה, בדיוק התקופה של ממלכת דוד לפי המסופר בתנ"ך. בהמשך מצאו החופרים ששה חרצנים נוספים, שרק חיזקו  את התארוך.

את העיר אותה גילה, מזהה גרפינקל כשעריים, המוזכרת בספר שמואל. לדבריו מדובר בעיר מבצר השומרת על עמק האלה, שהיא הדרך המובילה בין מישור החוף לכיוון ההר. על עיר הגבול הזו, ניטשה מלחמת רבת שנים בין ישראל לפלשתים, שהבינו שהשליטה בה היא המפתח לאחיזה בשטח כולו.

חוקרים אחרים באוניברסיטת תל אביב, סבורים כי מדובר בעיר כנענית או פלשתית, וקשה להאמין כי האתר קשור למרכז בירושלים. "גם אם מדובר בעיר יהודית", אומר חוקר אחר, "אין בזה חיזוק לקיומה של ממלכה מפותחת בימי דוד".

חרס שבור עם מלים עבריות

את קלף הג'וקר לטענותיו, מציג גרפינקל באוסטרקון, שבר של חרס שנמצא בחירבת קאייפה ועליו כתובות שמונה עשרה מילים בעברית. אלא שגם על ממצא זה יש חילוקי דעות. חלק מהחוקרים בטוחים כי מדובר בעברית מקראית, כשחלק מהמילים הם ייחודיות למקרא. ואילו חוקרים אחרים טוענים כי מדובר בכנענית.

גם צורת העיר הייחודית לערי יהודה, כמו גם העובדה שמכל עצמות בעלי החיים שנמצאו בעיר, לא נמצאה ולו חיה אחת שאינה כשרה לאכילה, מהוות הוכחה כי מדובר בעיר יהודית מתקופת דוד המלך.

לדברי גרפינקל, קאייפה היא רק שלב ראשון של ממצאים שיוכיחו כי בתקופת המקרא הייתה ממלכה מרשימה של יהודים באזור.

לכתבה המלאה שהתפרסה במוסף שבת של אתר 'הארץ'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו