נ נח נחמ נחמן משובח • ביקורת מסעדות

מעת לעת אנחנו נפגשים לסגור פערים, להתעדכן אחד על מצבו של השני והשלישי ובעיקר לדבר על דברים ולענות על צרכים חבריים שקבוצת ווטסאפ לא מצליחה למלא.

וכך מצאנו את עצמנו בין סמטאותיה המוכרות של נחלת שבעה במרכז העיר ירושלים, בה שוכנת "כיכר המוסיקה", מעין רחבה עשויה אבן ירושלמית ומשופעת במסעדות חדשות ומסקרנות. אחת מהן היא "נחמן", אליה הגענו בשעות הערב המאוחרות.

המקום היה מזמין ומואר נכון, חמים, כמו שהייתי מצפה ממסעדה ירושלמית בעונה הזו של השנה, ומשדר תחושה עמומה של יוקרה. את פנינו קיבלו מלצר ומלצרית חביבים, ומוסיקה נעימה ועכשווית שתרמו לרצון להיכנס, להתיישב ולהפקיד את עתידנו קצר הטווח בידי המקום.

רחל דבח השפית המנוסה ממסעדת "פיפס" המיתולוגית, שבזמנו הגישה את הפיצה הנפוליטנית אולי הטובה בירושלים, עשתה רילוקיישן ומגישה לנו כאן מטבח שהוא שילוב של ים תיכוני עם איטלקי (את האהבה שלה לנאפולי היא לא מצליחה להסתיר..) ועם נגיעות של פיוז'ן, ובאופן כללי טעמים שמנסים לקלוע לחך הישראלי העדכני.

כמה זקנים אנחנו אם אנחנו מתחילים את השיחה בלספר על הילדים אחד של השני?! כנראה שהגיל באמת עושה את שלו והילדים שלנו תופסים מקום מרכזי בחיינו (כולה 30.. על מה נדבר עוד 10 שנים? טיולי שורשים באירופה עם יצחק הלפגוט ויעקב מוצן? או שבעצם זה יעקב הלפגוט ויצחק מוצן? למה ריבונו של עולם אני מתעכב על זה?).

אצלי זה קצת יותר בעייתי כי לפני חודשיים נוספה גורת כלבים למשוואה, מה שדי מקשה עלי לחשוב על בנותיי מבלי לחשוב על איך לא אשבור להן את הלב, כשאני מחפש כעת בית אוהב לגורה המתוקה שאימצנו אשר היא לאות הוקרה על המעשה האמיץ והמוסרי, החליטה שביתנו הוא מגרש משחקים ונעליי הבית שלי זה ה"נגיעות פיוז'ן" בתפריט האוכל שלה.

מפה לשם, בעוד אביגדור מספר על הדברים החדשים שהילד שלו בן ה-3 וחצי מגלה בעולם (תפעילו את הדמיון), יותם נכנס באיחור למסעדה ומסתבר שהתזמון שלו מושלם והוא לא יאלץ לשמוע אותנו על בטן ריקה. הזמנו לשתות בירה מהחבית, חוץ מאביגדור, שכיאה לגיל ולמעמד, הלך על קולה זירו, ומיד הגיעו אלינו המנות הראשונות.

מודה שבאינסטינקט הטבעי שלי הייתי מוותר על מנות ראשונות במסעדה חלבית ומשאיר את המקום לקינוחים, אבל מאחר שאני פה בתפקיד, אין מנוס מלטעום את הכול. אל תרחמו עלי.

מה אומר, על הארנציני – מעין כדורי ריזוטו ממולאים, מצופים פרורי לחם ומטוגנים – הייתי מוותר. אומנם יש לי חולשה לטיגון עמוק, אך הפעם זה לא הצדיק את המנה (42 שקלים).

לעומתו,  הבורטה הייתה פשוט נהדרת ואם כבר מנה ראשונה, אז ללא ספק לכך התכוון המשורר. מדובר על מעין גבינת מוצרלה לבנה מתפרצת בחיתוך הסכין, על מצע של עגבניות שרי, שמן זית ובזיליקום (48 שקלים).

מנה איטלקית קלאסית, יפה ומרשימה בעין ונותנת תחושה כל כך נעימה וקלילה בפה, הכי קולע לטעם של אשתי. יכול להיות שמישהו אמר להם שהיא מתכוונת לבוא והם החליטו לפנק אותה? ללא ספק זו אחת המנות שנזמין כשנלך יחד (אם היא לא קוראת את הטור אין צורך לבדוק איתה אם אכן עשיתי זאת).

בין לבין טעמנו סביצ'ה ים תיכוני (55 שקלים) שהיה טעים, אך מהו סביצ'ה לעומת פוקצ'ה חמה שיצאה מהטאבון (הנמצא במרכז המסעדה וכראוי לו מקבל את הכבוד השמור למלכים ) והחליטה לגנוב לנו נפח יקר מהבטן.

ליותם יש חולשה לבצקים חמים אך הפעם הוא קיבל פייט משנינו כי באמת היה קשה שלא לקרוע את הפוקצ'ה באלגנטיות פעם אחר פעם. כבר אמרנו שבצק איטלקי זה המגרש הביתי של השפית והדבר הורגש.

מכאן עברנו לעיקריות, וגם כאן האיטלקיות גנבו את ההצגה. הפיצה מרגריטה הייתה טעימה כל כך, השכיחה את עניין ה"פיצה עם תוספות" ועשתה כבוד לנאפולי ולאיטליה (54 שקלים).

הפסטה פנה ברוטב שמנת, לכאורה מנה רגילה, הייתה נהדרת, יחד עם נגיעות עלי תרד והורגש שהפסטה טרייה ונעשתה במקום (56 שקלים).

אביגדור, חובב פסטות ידוע אשר לא הולך שולל אחרי פסטות סתמיות, גמר עליה את ההלל השלם עם ברכה והכל. מלבד האיטלקיות שקצת השתלטו על העלילה, הוגשה לנו מנת פילה סלומון בקארי אדום וחלב קוקוס, על מצע של אטריות יפניות.

מנה קצת יקרה (110 שקלים) – אך נדיבה ומשביעה בהחלט. כאן הדעות היו חלוקות. חבריי לשולחן קצת פחות התחברו, אולי בגלל שהם אנשים משעממים וחסרי יצירתיות.

אני לעומת זאת, שפיתחתי בשנה האחרונה חולשה לא ברורה לקוקוס, עפתי על המנה הזו ותכל'ס אני זה שכותב את הטור הזה, אז ברור למי אתם מקשיבים.

פילה הסלמון היה עדין ועשוי בדיוק במידה הנכונה ויחד עם הרוטב הדומיננטי על גבול הפיקנטי,  יצר תחושה מאוד טובה בפה. מה שכן, כדאי פשוט להחליט מה הכיוון אליו אתם זורמים בארוחת ערב שכזו. המלצה שלי, אם התחלתם עם המנות האיטלקיות תמשיכו איתן, ואם הלכתם על מנות אחרות, הסלמון היא בהחלט מנה מומלצת.

המנות האחרונות היו נהדרות, טארט לימון ועוגת גבינה אפויה קלאסית שגרמו לנו להתגעגע לימים בהם היו מגישים לנו כאלה בארוחות המשפחתיות. טוב, לא באמת הגישו לנו כאלה בארוחות המשפחתיות, אבל זה תמיד נשמע טוב ומרשים כשאומרים שהם גרמו לך להתגעגע למשהו. בקיצור הן היו נהדרות. עוגת הגבינה היא מנה גדולה ומפנקת ואם לא נשאר לכם הרבה מקום אולי כדאי ללכת על משהו קצת יותר קליל, אך אם אתם זוג שאוהב עוגות גבינה – אל תהססו.

החוויה בנחמן נהדרת, ואם בא לכם לקחת את בן או בת הזוג לארוחת ערב טובה וגם קצת נמאס לכם מהחלביות הדוסיות הרגילות והמוכרות, זו בהחלט אופציה מושלמת לחשב מסלול מחדש ולעשות זאת.

חוצמזה, בנחמן תפריט בראנץ' נהדר עם מנות כמו אגז בנדיקט, בוקר יוונית וכמובן בוקר ישראלית, שכל חלבית בישראל חייבת שתהיה לה, ועוד כמה אופציות מסקרנות, כך שאתם יכולים לשנות את הקונספט לביקור של בוקר או צהריים וליהנות לא פחות.

ובא לציון גואל:

תמורה למחיר: ★★★★ – המחירים סבירים והפרגון במנות ניכר!

חניה: ★ – ממש עדיף שתחנו באחד החניונים באיזור ותגיעו ברגל.

שירות המלצרים: ★★★★– תמיד צעד אחד קדימה. אתם בידיים טובות.

ניקיון: ★★★★★ – תענוג.

למי מתאים: ליציאה זוגית או ארוחה משפחתית חגיגית.
==================================================

"נחמן" –  מבוא בית דוד 12, כיכר המוזיקה, נחלת שבעה.
א'-ה' 09:00-23:00
כשר למהדרין – הרבנות ירושלים
02-9920540