למה בשמאל הקיצוני מזדהים עם האויב?

שמענו לאחרונה על הביקור ההזוי של פעילי השמאל הקיצוני בכפר עוורתא ממנו יצאו רוצחי משפחת פוגל הי"ד. אז מה נעשה עם אחינו הלא שפויים? ניתן כמובן לצקצק בלשון בתיעוב לסווג תחת הכותרת 'מחלות נפש' ולתת להם פטור מהתייחסות. פשוט להתעלם.

לכל מחלת נפש יש שורשים הדורשים אבחון, וייתכן שבאבחון אולי נוכל למצוא מעט נחמה.

צדק ומלחמה

באופן עקרוני מלחמות הגנה הן לא עניין מסובך. יורים עליך? תירה חזרה. פוגעים בך? תגיב. זה האינסטינקט הראשוני של כל עם 'נורמלי'. זה האינסטינקט שגם שמייצר את ההרתעה. האם בעם ישראל זה גם עובד ככה?

ברצוני לחזור למלחמה הראשונה המתוארת בתורה, זו שנעשתה עם האויב המר ביותר:  המלחמה בעמלק ברפידים המתוארת בסוף פרשת בשלח. חז"ל דרשו את שם המקום בכך ש- "רפו ידיהם מן התורה" (תנחומא,בשלח,כ"ה). מעבר למשחק המילים הנחמד, מה ניסו חז"ל להביע בדרשה זו?

בשביל להבין לעומק, צריך להבין את ההבדל בין עם ישראל לבין עמים אחרים. עמים אחרים פועלים קודם כל על פי הטבע. עם ישראל מעל הטבע. אצלו גם החומר טפל ביחס לרוח (מהר"ל). ההבדל בין עם ישראל לעמים אחרים לא בא לידי ביטוי אך ורק בחיי הרוח אלא גם בחיי החומר ממש, גם החיים החומריים עצמם שונים במהותם ותפקידם להביא לקדושה, לא רק בחיי הפרט אלא גם בחיי הכלל (הרב קוק,אורות קנ"ה-קנ"ו).

יש לכך השלכות בתחומים רבים, ובראש הראשונה בעצם הקיום: עם שאינו יהודי אינו קם בבוקר ושואל את עצמו:"האם יש לי זכות קיום? האם עצם קיומה של מדינת צרפת\פולין\סין\הודו הוא מוצדק?" הוא מניח בתור אקסיומה שיש לו את הזכות הטבעית למדינה ולהגדרה עצמית באדמתו.

העם היהודי איננו כזה, כי הוא איננו טבעי. אנחנו עם לא נורמלי. לא טבעי. עם ששואל את עצמו כל בוקר מחדש- האם יש לנו את הזכות המוסרית להתקיים? האם אנו ממלאים את תפקידנו לתקן עולם במלכות שדי? ואם התשובה היא לא אז התאבדות קולקטיבית היא אופציה סבירה.

תמיכה בחיזבאללה, בחמאס או בסתם רוצחי ילדים לגיטימי, לא כי הם הטובים, אלא כי לי בניגוד אליהם אין לי זכות קיום טבעית ברגע שאינני ממלא את תפקידי המוסרי.

עמלק בא לתקוף את ישראל ברפידים כי חש את רפיון הידיים מן התורה, את חוסר האמונה בצדקת הדרך, בזכותו המוסרית של עם ישראל להתקיים. בכל עם אחר אין זה מונע מלחמת הגנה, שהיא כאמור פעולה טבעית-אינסטינקטיבית (בניגוד למלחמת תקיפה שכן דורשת הצדקה מוסרית כלשהי). אצלנו, המצב הוא אחר. עמלק מבין זאת ותוקף.

לא רק בשמאל הקיצוני

רפיון הידיים הזה הגיע בשמאל הקיצוני לכדי מחלה ממארת אבל לא רק שם. ברמות נמוכות יותר הוא קיים בחלקים נרחבים בחברה הישראלית. עובדה שלקח למדינת ישראל 7 שנים לצאת ל'עופרת יצוקה": לא כדי שתהיה לנו הצדקה בעיני העולם אלא כדי שתהיה לנו הצדקה בעיני עצמנו.

רק כשהוחלט שזה בסדר, מספיק דם יהודי נשפך, הסכימה הממשלה לבצע צעד כל כך פשוט, כל כך טבעי שכל מדינה נורמלית היתה עושה אחרי טיל אחד, מקסימום עשרה.

ככה זה כשאתה יהודי.