[ראיין בתקשורת]

ש: האם אנחנו צריכים לשמוח בכניסתו של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב?

ת: לא כן ולא לא. אנחנו לא יודעים. פוליטיקה היא נושא מאוד מעורפל מבחינה מדעית וקשה מאוד לצפות עתידות. יש יותר מדי גורמים מעורבים בה. אין שום אפשרות לנבא עתידות מה יהיה איתו, אם יהיה טוב לנו או לא יהיה טוב לנו.

ש: אז ההתלהבות שאנו שומעים הבוקר, כגון בואו כבר נספח כבר מעלה אדומים, היא לא במקומה?

ת: זה לא קשור לנושא. יש שני דברים נפרדים: א. אנחנו צריכים לספח את מעלה אדומים כי זה שלנו ויש צורך לספר לעולם כולו שזה תמיד היה שלנו. ב. באופן כללי, אנחנו לא יכולים לסמוך על הגויים. אנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו, או ליתר דיוק, על רבונו של עולם, שאנחנו שלוחיו. אבל כמובן בפוליטיקה חייבים להתחשב גם אחרים. אנחנו לא לבד בעולם. אנחנו לא מדינה אוטרקית, לבדה על פני כדור הארץ. צריך להתחשב באחרים, אבל רק לסמוך על עצמנו.

ש: על פי מה שהרב אומר, יש אומרים שראש הממשלה צריך לעשות מה טוב לנו ולא טוב לארצות הברית.

ת: כאמור, יש שתי נקודות: א. פוליטיקה היא כמו מסחר. אדם שסוחר, הוא לא סוחר לבד, יש עוד סוחרים והוא צריך להתחשב בהם. אבל באופן כללי, צריך אומץ וגבורה, לא להיות פחדן ולא להיות כנוע, זה מקללת הגלות שאנחנו פוחדים ומתחשבים יותר מדי. צריכים לעשות מה שאנחנו צריכים לעשות ולא לפחד יתר על המידה. צריך אומץ וגבורה, ולהודיע לעולם שארץ ישראל היא שלנו. אם תשים לב, פוליטיקאים רבים לא מעיזים לומר את המשפט הזה.

ש: הרב, צריך להיות דיפלומט ולהשתמש בשפה שמתאימה למנהיגי העולם. יכול להיות שמה שהרב יכול להגיד, ומה שאני יכול להגיד, פוליטיקאי לא יכול להגיד?

ת: זה לא נכון. אמריקאי לא פוחד לומר שאמריקה שייכת לאמריקאיים. נראה איזה אמריקאי מוכן לתת שלטון עצמאי למיעוט האינדיאני, ואיזה בלגי מוכן לתת שלטון לוולונים, ואיזה צרפתי מוכן לתת שלטון לאלזס, ואיזה ספרדי לבסקים. כל עם עלי אדמות תמיד מכריז בעוז שארצו היא שלו, נקודה. אבל אנחנו היינו אלפיים שנה בגלות, סבלנו כל כך הרבה, נכנס בנו פחד הגלות, "ורדף אותם קול עלה נדף" (ויקרא כו לו). עד יש מתוכנו שפוחדים לומר שאפילו ירושלים היא שלנו. זו חולשה שצריך להתרפא ממנה.

ש: אז אנו מאחלים לפוליטיקאים רפואה שלמה…

ת: אכן!