אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מבצע דוגו: ניצול השואה שנוקם בנאצים עם פלאפל

לאחר שהצליח להינצל בנס מצעדת המוות, דוד 'דוגו' לייטנר חוגג היום מידי שנה (ב18 בינואר) את החיים עם אכילת פלאפל- כשאליו מצטרפים אלפי יהודים מרחבי הארץ והעולם "בלי הומור ופלאפל לא הייתי מצליח להמשיך" מספר דוגו בראיון מיוחד לסרוגים עם בתו הסופרת זהבה קור

הנקמה בנאצים מתחילה בפלאפל
  דוגו בפלאפל צילום:לינוי משעלי, מערכת סרוגים

ב-18 לינואר 1945, שומעים הנאצים את התותחים של הרוסים ומחליטים להוציא את  כ-66,000 איש הנותרים ממחנה אושוויץ ומהמחנות המסונפים לו אל מצעדי המוות. זאת במטרה ברורה לחסל את העדים האחרונים שעלולים לספר את האמת על מה שעשו. ללא אוכל, הפסקות, מנוחה או בגדים חמים צועדים הנותרים מהמחנה בקור מקפיא של 18 מעלות מתחת לאפס ודוגו אז בן 14 וחצי ביניהם.

3 ימים ברצף ללא עצירה או שינה הלך דוגו עם הנותרים ממחנה אושוויץ "הרגליים כבר הלכו באופן אוטומטי והראש שלי חשב על משהו אחר, על אוכל ועל תקווה לשרוד" מספר דוגו לסרוגים.

פלאפל הנקמה 

40 אלף איש מתו בדרך הקשה, אך דוד לייטנר המוכר לכולם בשם דוגו-שרד, ועלה ארצה. כשביקר לראשונה בשוק מחנה יהודה ראה דוגו דוכן פלאפל, בו ראה את כדורי הפלאפל מבעבעים בשמן ונזכר באותם לחמניות עגולות שחלם עליהן אז ברעב הקשה בשואה. מאז בכל שנה, ב-18 בינואר, החליט דוגו לחגוג את החיים ולנקום בנאצים עם אכילת פלאפל כאוות נפשו. "את התאריך 18 בינואר לא אשכח לעולם ובעיקר לא אשכח לחגוג בו עם אכילת 2 מנות פלאפל לפחות" אומר דוגו עם עיניים מלאות בשמחה ואהבה לחיים.

'למה 2 מספרים? היה מבצע 1+1', אומר דוגו בהומור(צילום: לינוי משעלי, מערכת סרוגים)

"כל השנים אבא הלך לבד לאכול פלאפל, כדי לציין לעצמו את היום הזה"' מספרת בתו, הסופרת זהבה קור לסרוגים. "תמיד ידענו שב-18 בינואר, אבא מאוד מתרגש ביום הזה והיה הולך לבד בשקט לקנות פלאפל ולדבר עם עצמו".

הראשונים שהצליחו להצטרף אליו לאכילת הפלאפל בשנים האחרונות היו הנינים שלו. אך לפני שנתיים החליטו 'בית העדות' בניר גלים להפוך את החגיגה הפרטית של דוגו לאירוע רב משתתפים.

השנה, זו תהיה השנה השלישית למבצע דוגו, אליו אלפי יהודים בארץ ובעולם, מיטב כלי התקשורת, חברים ומשפחה מצטרפים לאכול פלאפל יחד עם דוגו. "בהתחלה אבא נבהל ואמר לי: 'למה אני צריך את זה'?" מספרת ביתו זהבה, "הוא הרגיש שהוא מטריח הרבה אנשים וזה הביך אותו. עבורו זו אחריות להרבה מאוד אנשים שהוא משנה להם את החיים ומבקש מהם להשתתף בחגיגה שלו".

דוגו בפלאפל שנה שעברה ( צילום: לינוי משעלי)

מה בכל זאת גרם לו להשתכנע אחרת?

"הסברתי לו שהחגיגה שלו מביאה כל כך הרבה שמחה, לכל כך הרבה אנשים.  ובסה"כ מדובר במשהו שניתן לעמוד בו, כי אנשים ילכו לפלאפל בקרבת ביתם ויפיצו את הרעיון הלאה".

ולנו יש פלאפל

"אבא הנחיל גם לנו לראות צחוק דרך הדמעות"

דוגו (87) ידוע כאדם מלא בהומור ומבחינתו הדרך הטובה ביותר לזכור ולהמשיך לחיות היא דרך ההומור. "גם במסעות לפולין, אותם אני מנחה, אני אומר לתלמידים לא הגענו לכאן כדי לבכות". מספר דוגו ומסביר "בלי הומור לא הייתי מצליח להמשיך, לא מספיק שאני יתום אני אהיה גם עצוב?!".

ההומור במשפחת לייטנר עובר בגנים וגם בתו זהבה נדבקה. היא מרימה מופע סטנדאפ בשם "החיים המשותפים עם גיבורי השואה שלי" המספר בהומור על החיים שלה כילדה שגדלה בצל ניצולי שואה – או ליתר דיוק גיבורי שואה. "אני מסוגלת בזכות אבא ובזכות הבית הבריא שגדלתי בו  להעלות מופע על החיים המשותפים שלי עם סיפורי וגיבורי השואה. אבא הנחיל גם לנו דרך הדמעות לראות צחוק, וזה מרומם". מספרת זהבה קור.

זהבה קור ואביה דוגו  חוגגים ומספרים בפלאפל (צילום:יוטיוב)

 "בתור ילדה הייתי סותמת את האוזניים לסיפורי שואה"

כיום ביתו זהבה קור, מדריכה 'בבית העדות' ובמקביל ממשיכה עם הכתיבה בתור סופרת אורחת של משרד החינוך. וכשאני שואלת אותה מה עם ספר חדש? היא עונה לי בחינניות "תמיד יש ספר בתנור, אבל זה כמו עוגה אם פותחים את התנור לפני הזמן העוגה לא תצליח".

"בחיים לא חשבתי שאני אהיה מדריכה בנושא השואה, זה נראה לי נושא קשה ולא אפשרי", מספרת זהבה. "בתור ילדה הייתי סותמת את האוזניים ועוצמת את העיניים לסיפורים וסרטים מהסוג הזה. בשלב מסוים אני נהייתי סבתא  אחרי המון שנים ראיתי שאני מסוגלת לדבר על זה כי אני מספרת על זה בצורה עדינה, אני גם כותבת על השואה כמו הייתי רוצה שיכתבו כשאני הייתי ילדה. לא מילים קשות מידי ולא כל האמת בפרצוף אלא בצורה שמתאימה לגיל".

בבית העדות מדריכה זהבה קבוצות ומראה להם את השואה מכיוון קצת אחר, וקצת יותר אופטימי. "אני אף פעם לא מראה סרט שואה למשל" מספרת לי זהבה, "אני מראה סרטים שמתחברים לשואה דרך החיים, להתחבר מהכיוון החזק יותר".

דוגו מספר את סיבת החגיגה

'הסיפור של דוגו' ספר שואה לילדים

אם חשבתם שמופע סטנדאפ על התמודדות עם השואה זה השיא של המשפחה, אז כנראה לא הכרתם את ספר השואה לילדים שכתבה זהבה על חייו של אביה דוגו. הספר נפתח בשורות "מי שיש לו אומץ ימשיך ויקרא את הסיפור הנורא על מה שקרה לי כשהייתי נער. מי שאין לו אומץ יקרא קצת ויסגור, ילך למקרר ויוציא לו קצת גלידה".

הספר נכתב בעקבות בקשת הוצאת הספרים מזהבה שכתבה לפני כן ספרי לילדים ונוער שזכו להצלחה רבה, בהם 'עלילות לוט','אבא בחופשת לידה' ועוד.

הסיפור של דוגו (צילום יח"צ)

"בהתחלה אמרתי שזה מאוד קשה כי הכרתי חלקים גדולים בסיפור וידעתי שזה מאוד קשה ומשהו שילדים לא יכולים לקרוא. ואז אמרה לי העורכת אז תתאימי אותו לילדים וזה עשה לי מהפכה. חשבתי על זה הרבה וברגע שמצאתי את שתי השורות הראשונות של הסיפור ידעתי שאני יכולה להמשיך". מספרת זהבה.

יש שיראו בגישת ההומור והפיכת סיפור שואה לספר ילדים קליל ומשעשע כהפחתה מערך השואה

"יש דבר כזה שנקרא הרחקת עדות, לא קשור לעדות של ניצולים זה קשור לעדות שאת רואה. לא לגעת מיד בעדות, בדברים הנוראיים. כי אז משהו בראש נאטם. כשאת רואה או שומעת דברים קשים מידי את נעשית קהה לרגשות, הרגשות נעלמים, נסגרים נאטמים ואז בין כה וכה העדות לא שווה שום דבר. בעוד שאם את כותבת או מספרת בצורה עדינה עם הומור, זה נכנס ללב".

הספר אומנם יצא ב2005 אך הוא עדין עושה חיל ובשנה שעברה יצא במהדורה מיוחדת גם באנגלית. "זה מאוד נדיר שספר נמצא במדפים כל כך הרבה שנים, עברו 12 שנים מאז" מספרת לי זהבה קור בתור סופרת "זמן מדף של ספר היום הוא מאוד קצר. כולם כותבים כל הזמן ומפרסמים".

משואה לאהבה ממבט ראשון על הטרקטור 

לאחר עלייתו לארץ וגייסו, דוגו הגיע למושב ניר גלים, כרווק וחייל משוחרר ועבד כנהג טרקטור. את אשתו פגש כנערה שהגיע עם בית הספר שלה לעזור ביישוב כפר. ונפגשו בעקבות כך שהיא הצטיינה בבציר ענבים שזיכה אותה בפרס-לשבת על הכנף של הטרקטור, שזה החלק מתכת שמכסה את הגלגל של הטרקטור. היא זכתה לשבת על הכנף ליד הנהג ומי שהיה הנהג היה לא אחר מדוגו.

לאחר שנה מאז הם נפגשו במקרה ודוגו הזמין אותה לראות את המושב שהתפתח, היא הסכימה והשאר היסטוריה. הם הביאו לעולם שתי בנות שהביאו להם 10 נכדים ויותר מ20 נינים ועד היום עובד כמנהל חשבונות בניר גלים.

"כשאני רואה אותו ואת אמא, אני מתמלאת גאווה" מספרת זהבה. "מצד אחד אני מרגישה אותה ילדה שצריכה את אבא שלה בשבילה ומצד שני חשה גאווה עצומה שהוא מסוגל למלא אבהות לכל כך הרבה אנשים".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
גם אנחנו אכלנו וגם בעבודה כולם הזמינו
| 20-01-2017 3:51
ב"ה שאנחנו בארץ שמחים ושבעים מטובה
2
הבהרה
נכד של ניצול שואה | 20-01-2017 11:43
סבא שלי היה באושוויץ ומעולם לא דיבר כך על השואה. רצחו שם בני אדם. הניצולים עצמם איבדו עולם שלם. מדינת ישראל האתחלתא דגאולה שלנו לא החזירה אותם לחיים. פלאפל נאכל אחרי תחיית המתים עם השש מליון בירושלים. הרב צבי יהודה היה אומר אב הרחמים גם בשבתות שלא אומרים כי אחרי השואה זה אחרת. לבכות, לא לאכול פלאפל, עד תחיית המתים. עד שיפסיק האוייב האכזר לדרוס חיילות ושוטר. את דוגו לא ניתן לדון, אבל זו לא הדרך, והומור על השואה זה בכלל חידוש של יורם קניוק ז"ל ואין זו דרכינו.
אם אנחנו אוכלים , שמחים וחוגגים למרות כל מה שקרה בשואה
אוראור | 18-01-2018 20:35
אז זה רק מוכיח שניצחנו את הנאצים ימ"ש - הם הרי רצו שיהודי לעולם לא יחזור לחייך ולצחוק שוב רחמנא ליצלן - ואנחנו מוכיחים להם שהם טעו - ובענק - ואנחנו גם מוכיחים להם שבגלל שאנחנו עם הנצח הם לעולם לא יוכלו עלינו - אז עכשיו הכל ברור - הלא כן? יופי.
שואה היתה גם במצריים וביציאת מצריים
| 23-04-2017 18:25
ובכל אופן התורה מצווה לחגוג ולספר. סוף טוב הכל טוב. אם התורה מצווה כן אז אין מה להרהר בזה . חבל שאנשים אוהבים להתבכיין על העבר לאו דווקא בקשר לשואה. סתם הורסים את חייהם ואת חיי ילדיהם. הבעיה מי שלא בוכה למשל כמוני הוא נתפס כמשוגע .אבל בעזרת השם השיגעון דלי יאפס את האנשים ויתחילו להודות שהגענו ליום הזה.
ההומר על השואה לא נכונה אבל
| 23-01-2017 0:06
השמחה היא בעצמה הגאולה.תחיית המתים כבר היתה בגילגול נשמות.הנשמות קמות לתחיה בתינוק שנולד.סתם כך זה באמת לא כבוד לאדם שיקום זקן מעופר בבית קברות.
3
תגובה לתגובה
נתי | 18-01-2018 16:19
כפי שכתבת אתה בהחלט משוגע .
4
חמוד, אבל זה בא לטייח את האמת העצובה
יוני | 18-01-2018 18:17
כל הסיפורים על 'נקמה' באמצעות פלאפל, מילק שייק, קריאת כיכרות וחיבוק דובונים, באים כדי להסתיר במעט את האמת העצובה והנוראה, עם ישראל לא נקם !!! בעוד כל עמי אירופה נקמו ופרעו בגרמנים אחרי השואה, אנחנו היהודים התכחשנו לצוואת יקירנו שכתבו בדמם על אולמות המוות 'נקמה !!!' כמה נורא שמתוך מליוני הנאצים שרצחו יהודים - רק בודדים מתוכם נשפטו או חוסלו, גם משפט אייכמן היה יותר מורפיום להמונים כדי להשקיט את הכאב המבעבע. לא פלא שצאצאי אותם נאצים, ממשיכים היום ברדיפת ה'יודה', דואגים לממן את בצלם, בעוד שלהם 'אין זמן' להעמיד למשפט את אחרוני פושעיהם, זכור את אשר עשה לך עמלק !
5
דוגו וזהבה
תגובה | 24-01-2018 20:36
חשוב לשמוע גם את הצד השני של גיבורי השואה אפילו מתוך הומור. זהבה מעבירה הדרכה באופן מופלא. התלמידים האזינו בקשב לדבריה. עצם העובדה שהגיבור חי, זה הופך אותו לגיבור על.
6
כל הכבוד על היוזמה
שושי מנשה | 16-01-2020 15:44
גם בבית הספר של הבת שלי בבאר גנים, כל התלמידים היום אכלו פלאפל. רעיון נחמד המנציח את נצחון היהודים
7
דוגו בן דוד...
לייטנר | 10-12-2020 16:45
דוגו בן דוד של סבא שלי שכבר נפטר וכמעט לא הכרתי את סבא שלי שגם עבר את השואה . חשוב לקרוא ולדעת מה הם עברו. מדהים שהוא החזיק את עצמו ככה.