נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין דחה את בקשת החנינה של האסיר יונתן היילו.

היילו, ישראלי ממוצא אתיופי, הורשע בבית המשפט ברצח של ירון איילין ונדון לעשרים שנות מאסר. בשנת 2016 הקל בית המשפט העליון בעונשו והוריד את חומרת העבירה מרצח להריגה, וגזר את דינו ל12 שנות מאסר.

לפי טענתו של היילו, איילין סחט אותו ואף אנס אותו מספר פעמיים. עם זאת קבעו השופטים כי "הנאשם המית את המנוח באכזריות רבה: חנק אותו, השליך אבן על ראשו, גרר אותו מרחק 35 מטרים לאזור חשוך ושוב נטל אבן והשליך אותה לעבר ראשו של המנוח". השופטים קבעו עוד: "אף אם הנאשם היה קורבן למעשים איומים מצד המנוח, ישנן דרכים חוקיות להתמודד עם מעשים עברייניים כאלה ואין לתת לגיטימציה לנטילת חיים של אחר גם בסיטואציות קשות ומורכבות".

בית הנשיא אינו ערכאת ערעור

בנימוקי הדחייה הובהר כי מוסד החנינה איננו ערכאת ערעור נוספת על החלטות בית המשפט וכי עיקר נימוקי בקשת החנינה, המתארות את הרקע לביצוע העבירה ואת נסיבותיה עמדו בפני בית המשפט העליון ונלקחו בחשבון על ידו, כשהחליט בזמנו להמיר את סעיף ההרשעה להריגה ולהפחית שש שנים מעונשו של היילו.

לפיכך, עם כל הצער והכאב על נסיבותיו הקשות של מר היילו, שהיה גם קרבן למעשים קשים, לא נמצאה בשלב זה, הצדקה למתן חנינה. עוד הובהר כי במידה ותוגש בקשת חנינה נוספת על ידי היילו בעתיד, ניתן יהיה לשקול את הבקשה, תוך מתן משקל נכבד לתהליך שיקומו בשירות בתי הסוהר.

התקווה – להשתחרר בהקדם

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ יואל חסון, יוזם מכתב 65 הח"כים לחנינת היילו: "אנחנו מכבדים את החלטת הנשיא, אבל בלב כבד. 65 הח"כים שהתאגדו לשחרורו של יונתן מאוכזבים יחד עם המשפחה.

יונתן שילם מחיר כבד הן כקורבן והן כמבצע העבירה, וכמו שפסק בית המשפט, ישנם מקרים אנושיים שאפילו החוק צר מלהכיל. לפני כחודשיים ביקרתי את יונתן וראיתי שנותרה בו תקווה להשתחרר בהקדם ולשקם את חייו. אני מתפלל ומפציר בו שלא ייאבד את התקווה הזאת, כי יום שחרורו לא רחוק ובקרוב הוא יוכל להתחיל את הליך השיקום והחזרה לשגרה בחיק משפחתו."