אחרי עמונה ונתיב האבות; המוקש החדש של הממשלה

בימים אלה חזית נוספת מצטרפת למאבק על ההתיישבות.

במכתב בהול ששיגרו השבוע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשרי הביטחון והמשפטים, אביגדור ליברמן ואיילת שקד, קוראים תושבי מצפה כרמים להסדיר את היישוב בו הם מתגוררים.

ל'סרוגים' נודע כי בתגובה לעתירה של קבוצת פלסטינים לבג"ץ בטענה כי הם הבעלים של הקרקעות, הגישו תושבי מצפה-כרמים עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים לבירור זהותם של בעלי הקרקע, אך בדיון שהתקיים בבג"ץ לפני מספר חודשים סירבה הפרקליטות להגן על חוקיותו של היישוב, ותחת זאת הצהירה כי תוכנית הבינוי בעייתית וכי יש לפנות את היישוב.

היישוב הוקם על אדמות מדינה

כזכור, מצפה כרמים הוקם בשנת 1999 על אדמות מדינה סמוך ליישוב כוכב השחר והועתק על ידי המדינה במסגרת הסכם המאחזים למיקומו הנוכחי. לפני כשש שנים הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה לבעלות פרטית על החלקות, על אף שדין העתירה היה להידחות על הסף מכיוון שמדובר בתב"ע מאושרת משנת '82, העתירה התקבלה.

היום פונים תושבי מצפה כרמים במכתב נוקב לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שרת המשפטים איילת שקד ושר הביטחון אביגדור ליברמן בבקשה להסדיר את היישוב ולתת לו להתפתח, לעמוד לצידם ולקחת אחריות.

בעידוד משרדי הממשלה

במכתבם כותבים ראשי היישוב כי "לאחר ההעתקה, שבוצעה על ידי המדינה, בנינו ופיתחנו את הישוב בעידוד משרדי הממשלה, וגורמי השלטון השונים מתוך מגמה להפוך לקהילה מתפתחת. מתוך אמונה בצדקת דרכינו וכפי שנהוג בדיני קניין, ביקשנו למצות את הליכי הוכחת הבעלות -בבית המשפט המחוזי. לאחרונה הגשנו בתיק זה תצהירים המאמתים שהמדינה באמצעות אלוף פיקוד מרכז דאז בוגי יעלון וכל הצמרת המשפטית במנהל האזרחי בחרו במיקום זה מתוך ידיעה שמדובר במיקום כשר בתוך תב"ע מאושרת".

עוד הם מוסיפים "בעקבות תצהירי גורמי השלטון השונים דאז, אנו מצפים כי המדינה תגבש עמדה מחודשת בה היא מצהירה על קבלת האחריות להושבת המתיישבים במקום זה, וזאת מתוך תום לב, ובמידה ותוכח בעלות פרטית של העותרים, יוצע פתרון לפיצוי בעל הקרקע אם באמצעות כסף או בקרקע חלופית".

מצפה כרמים הינו יישוב קהילתי המונה כ-43 משפחות עם כ-150 ילדים, היישוב הועתק כאמור לתוך תב"ע מאושרת של היישוב כוכב השחר ומיקומו אושר על ידי ראש הממשלה דאז, אהוד ברק ובחתימתו של אלוף פיקוד מרכז דאז, משה (בוגי) יעלון, הדבר איפשר לתושבים לקבל חוזי קרקע מהרשויות, ואף לקבל משכנתה לצורך כך, וזאת בניגוד למקומות אחרים שפונו בשנים האחרונות כמו גבעת-האולפנה או מגרון, או לחלופין כאלו שנגדם עומד פסק דין המורה על פינוי כמו עמונה ותשעת הבתים בעפרה.

כיום ביישוב קיימים 16 בתי קבע כאשר שאר המשפחות מתגוררות בקראוונים, הקהילה עומדת כבר מספר שנים בהתמודדות קשה מנשוא והתיק תלוי ועומד בבג"ץ במצב של צו ביניים המביא להקפאה דה פקטו של תכנית ההתפתחות הטבעית של הישוב.