בג"צ הרב קרים. ראש ישיבת עטרת ירושלים הרב שלמה אבינר התראיין היום (ג') ל'מה בוער' עם רזי ברקאי בגלי צה"ל בנושא הבג"צ שמבטל את מינויו של הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. רזי ברקאי ניסה להקשות, אך הרב אבינר החזיר לברקאי בשורה של עקיצות על כך שהעתירה נבעה מסילוף עיתונאי של דברים.

ש: איך הרב רואה את החלטת הבג"ץ להקפיא את מינויו של הרב אייל קרים כרב הראשי לצה"ל?

ת: קודם כל, דווקא בחרתם בנושא הכי משעממים שיכולים להיות. אני תמה! נושא כל כך משעמם, אתם חוזרים על נושאים לעוסים שכבר דיברו עליהם כל כך הרבה. הרב קרים כבר ענה על כל השאלות אצל הרמטכ"ל, והוא פירסם מכתב לחיילים להסביר את דעותיו בטוב טעם ודעת. יש שני דברים: יש מה שהרב קרים אמר ויש פרשנות עיתונאית מסולפת ומעוותת.

ש: אבל הם דברים שהוא בעצמו אמר. הוא לא מסתייג מהדברים. אלא הוא אומר: זה לא דעתי אלא דעת תורה.

ת: אתה באמת רוצה לשכנע אותי שאתה לא מבין את ההבדל בין אמירה עקרונית לבין אמירה אופרטיבית?! בכנות אתה לא יודע? אתה באמת לא מבחין בין דיון תיאורטי לבין דיון למעשה?! כתוב בגמרא בבא בתרא דף קל (ע"ב) שאין נוהגים על פי הוראה הלכתית עד שהרב יאמר: עשה! כולם בצבא מכירים את הרב אייל קרים שנים על גבי שנים, ויודעים שהוא אף פעם לא אמר דבר או חצי דבר או רבע דבר בעייתי או פוגע לחייל או חיילת.[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2016/11/eniGDlDKuk5b.128.mp3]]]

כך זה נשמע בשידור בגלי צה"ל

ש: למה כשהוא הסביר על אונס גויות במלחמה, הוא לא הוסיף משפט אחד שהיום אנחנו לא עושים כן?

ת: יש הבחנה יסודית: האם התורה ניתנה לחכמים או לטיפשים? אנו אומרים שהתורה ניתנה לחכמים. ולכן כל דבר שאדם חכם מבין מעצמו, לא יתכן שייכתב בתורה. זה יהיה עלבון לאינטליגנציה. וכן התורה לא ניתנה למושחתים אלא לישרים, ולכן כל דבר מוסרי וישר לא ייכתב בתורה, גם זה יהיה עלבון. זאת ועוד, איני חושב שאתה רוצה לחסום את חופש הביטוי של הרב קרים, כי אז זה גם יפגע בפרנסתך, שהיא בנויה על כך…

ש: זה מתחיל כבר להיות מעניין…  הרב קרים אמר על הומואים שזה היפך הטבע והריסת הטבע. אם כן, האם צריך להתנהג בכבוד עליכם כשהם משרתים בצבא?

ת: בודאי! צריך להתנהג עם כל אדם בישראל בכבוד ובאהבה. אבל זה לא אומר שאי אפשר לבקר אותם. זה מה שנקרא חופש הביטוי. אני בטוח שאתה לא רוצה לפגוע בדברי ג'ון סטיוארט מיל. אתה זוכר אותם?

ש: תזכיר אותם.

ת: בזמנו הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל כבר נתן ארבעה נימוקים לכך שהגבלת חופש הביטוי פוגעת באמת: א. אולי הדעה השניה אמת. ב. אולי האמת שלי אינה מוחלטת ויש גם אמת בדעה השניה, ולכן יש לבנות יחד. ג. גם אם הדעה השניה שקרית, הרי האמת מתחזקת על ידי מלחמתה בשקר. ד. גם אם הדעה השניה שקרית, הרי האמת מאבדת את כח השכנוע שלה, אם היא נזקקת לכח הזרוע. או במילים פשוטות: אם משתיקים את היריב הרעיוני, סימן שאין מה להשיב לו. וכן הוא בנדון דידן.

ש: טוב, נסתפק בזה.

ת: יש להיזהר מאוד מלהשתמש בביטוים סופרלטיביים שמשבשים את הדיון ומסלפים דברי הזולת.