לאחר שבחודש שעבר הצביעו חברי הקיבוץ 'עין גדי' שבדרום נגד הקמת בית כנסת בקיבוץ, כעת המאבק על סממנים יהודיים מגיע לקיבוץ נען, כאשר חברי הקיבוץ חלוקים אודות תחימת שטח הקיבוץ בכדי ליצור עירוב, מהלך אשר יאפשר לחברי הקיבוץ הדתיים לארח את בני משפחותיהם בשבתות.

על פי הדיווח בגל"צ, במספר קיבוצים בארץ התקבלה הבקשה לתחום את שטחיהם, אולם בקיבוצים נען ועין חרוד איחוד התעוררה בעיה. בני משפחות הקיבוץ נען שבניהן חזרו בתשובה הגישו בקשה לתחום את שטחי הקיבוץ ולהציב עירוב, כדי שבניהם יוכלו להתארח בשבת והבקשה נדחתה.

על פי הדיווח, אחד מילדיו של חבר הקיבוץ חזר בתשובה אך מכיוון שאין עירוב בקיבוץ הוא אינו יכול לשהות בשבתות אצל אביו ולטייל עם בתו בעגלה: "40% מחברי הקיבוץ חשבו שמגיע למשפחה שלנו זכות בסיסית לטייל עם עגלת הנכדה שלנו. כמו שמגיע למישהו בתל אביב, נס ציונה ורחובות כי הגיעו למסקנה שזו זכות בסיסית".

יוני שילה, מזכיר הקיבוץ לשעבר, הסביר את הטענות שעלו בהצבעה בקיבוץ: "נען הוא קיבוץ חילוני וככזה הוא רוצה להישאר". שילה טען כי תחילה כמעט והושגה הסכמה. "יש גדר מסביב לישוב וההלכה קובעת שזה יכול להיחשב עירוב", סיפר, "עם זאת, המשפחות שהובילו את המהלך סרבו לקבל את הפתרון משום שהם מתנהלים על פי רב מסוים".

פתרון אינו נראה באופק ואיש אינו מתכוון להרפות מעמדתו. "ההתחשבות היא דבר דו סיטרי", אמר שילה, "אני לא רוצה להסתובב עם נכדי ולהתאמץ ולהסביר למה צריך עמודים סביב השטחים אם אנחנו לא ישוב דתי".