אנו רגילים לחשוב שהמאבק על א"י והמאבק על הר הבית שווים. כלומר, כמו שעלינו לא"י באופן מעשי, והקמנו יישובים בפועל, כך אנו צריכים לפעול גם בנושא הר הבית והמקדש. אבל, רבותינו מלמדים אותנו שיש הבדל מהותי בין התפקיד שיש לנו בגאולת א"י לבין תפקידנו בהר הבית. המאבק הוא מאבק שונה ולכן ההתנהלות שלנו צריכה להיות שונה. וכך כתב הגר"א בספר קול התור (פרק ו'): "חובתינו בעבודת בניין ירושלים היא בכל האמצעים של ירושה בחזקה- חזקה תרתי משמע, עד בניין בית המקדש, כי אין להשתמש בכוח זה לבניין ביהמ"ק".

ומרחיב זאת הרב קוק: "העניינים הקשורים עם צפיית עמ"י לגאולת הארץ יש לחלק לשני סוגים: בסוג הראשון נכללים הדברים שבידי שמיים, בעניינים אלה אין לבשר ודם כל שליטה. … אנחנו מאמינים שהקב"ה ישלח את משיחו…הגאולה הזאת קשורה עם הייעוד לבניין בית המקדש. … אולם עד שנגיע לזמן המאושר הזה, אסור לנו להיכנס למקום המקדש. … ואני נוהג לפני כל חג ומועד… לפרסם אזהרות על האיסור להיכנס להר הבית. בנוגע לסוג השני של הגאולה- … חובתנו להתאמץ עד כמה שהדבר ביכלתנו לחונן את עפרה ולבנות את הריסותיה של הארץ הקדושה הזאת, וליישב את שממותיה בצדק וביושר…" (מאמרי הראי"ה 458).

גם בעולת ראי"ה (א' קפ"ה), הרב קוק מלמד אותנו שיש הבדל עקרוני בין המלחמה על א"י ל"מלחמה" על המקדש- בעוד שעל א"י זו מלחמה לאומית שננצח בה בכוח ובעוז, בניין המקדש יקרה "בלא פגישה של התנגשות ובלא התגברות", אלא בהסכמה וברצון עולמי, לאחר שיבינו את ערכו. (כדאי ללמוד את הפסקה שם.)

הרבנים (הרב קוק והרב צבי יהודה) שלמדנו מהם לנהל מאבק לאומי ומעשי על א"י (בניגוד לציבור החרדי שבעיקרון לא פועלים באופן מעשי, אלא רק לומדים ומתפללים למען גאולת הארץ),- הם אותם הרבנים שלימדו אותנו שעל הר הבית המאבק הוא שונה. המאבק למען הר הבית הוא רוחני- בתפילה, לימוד תורה, ציפייה וכו'.

זאת נקודה שקצת קשה לנו לקבל, כי בתור הציבור הדתי-לאומי התחנכנו מגיל אפס שאנחנו לא כמו החרדים, ואנחנו כן משתתפים בגאולה באופן מעשי, ופתאום לומדים את הרב קוק שאומר לנו שבעניין הר הבית אנחנו כמו חרדים.

אם הרב קוק והרב צבי יהודה היו רק חותמים על כרוז שאומר לא לעלות להר הבית, ולא היו מסבירים כלום, היה אפשר לטעון שהאיסור נובע מחוסר ידיעת הגבולות ההלכתיים, או מתוך שיקול של המצב הביטחוני על ההר, (ואז היינו אומרים שסיבות אלו כבר לא רלוונטיות, ולכן אפשר להתיר עליה להר). אבל, הם השאירו לנו הרבה מאוד מקורות ללמוד מהם את היחס להר הבית, לבניין המקדש, לכותל המערבי וכו'. מקורות אלו מראים שהסיבות לאיסור הן אחרות, והן רלוונטיות גם כיום.

למשל, כדאי ללמוד את המאמר של הרצי"ה (ב'לנתיבות ישראל') שנקרא "מאחר כתלנו", שבו הוא מסביר את התפקיד והחשיבות של הכותל המערבי, (הוא לא קורא לו 'קיר תמך'..), ומלמד אותנו מתי נעבור אותו ונעלה להר הבית. (רמז: לא כשהמדידות יהיו יותר מדויקות, ולא כשהאחיזה של הערבים בהר תתגבר).

הרב קוק והרב צבי יהודה לימדו אותנו מה לעשות בשלבים הראשונים של הגאולה, ואי אפשר להתעלם ממה שהם לימדו אותנו לגבי תפקידנו בשלבים הבאים.
=======

ארז אשר הוא תושב היישוב בית חג"י