קלמן ליבסקינד: "פרס לא היה אבי האומה"

  (יח"צ, גלי ישראל)

עיתונאי מעריב, קלמן ליבסקינד, מתייחס לפטירתו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, ויוצא בקריאה לחזור לפרופורציות.

בטורו בעיתון 'מעריב', כתב ליבסקינד כי "אלו ימים שבהם יושב מי שיש לו מחלוקת נוקבת עם תפיסת עולמו של שמעון פרס וביקורת קשה על מה שעשה בחייו, ומתלבט כיצד לנהוג. לשקר אסור. להגיד את האמת לא נעים. מעבר לזה, הרי פרס, כמו כל אחד אחר, היה איש מורכב. היו לו יתרונות וחסרונות. היו לו החלטות שהועילו למדינה והחלטות שגרמו לה נזק. היו לו מעשים פחות טובים, והיו מעשים שעל כולנו להכיר לו עליהם תודה. תודה על תרומתו לביטחון המדינה. תודה על תרומתו לכלכלה. תודה על תרומתו למפעל ההתיישבות. תודה על הרבה מאוד עניינים אחרים. ובכלל, הרי איש אינו יודע אל נכון מה גובר על מה בשיקוליו של בית דין של מעלה, ומה עושה שם היושב במרומים כשהוא צריך לשקול את אוסלו מזה ואת הכור בדימונה מזה".

לאחר הפתיחה העדינה עובר ליבסקינד למתוח ביקורת על הסיקור התקשורתי של פטירתו ולוויתו של הנשיא התשיעי: "כבר מותר להגיד שסיקור פטירתו של שמעון פרס היה אחד המפגנים חסרי הטעם שנראו כאן. זה לא היה סיקור מותו של בן תמותה. זה היה סיקור מותו של אל. זה התחיל מכתב גלי צה"ל שכבר לפני שבועיים דיווח עם שחר מבית החולים, כשהוא משקף את הרוח הכללית בתקשורת: "השמש כאן עולה, אבל רבים חוששים משקיעתה של שמש גדולה". זה המשיך בדיווחים על "אבידה גדולה לאנושות", והגיע עד לסיפורים על "תחושת היתמות שמלווה את עם ישראל כולו". וזה מביך. כי שמעון פרס היה בנאדם. בנאדם שחי איתנו הרבה שנים. בנאדם שביצע הרבה מאוד תפקידים, שלפעמים עשה בהם טוב ולפעמים קצת פחות טוב".

ליבסקינד התייחס לדברים שאמרה יונית לוי לפיהם פרס היה אבי האומה ואמר כי מדובר באמירה "פתטית". "שמעון פרס היה הרבה מאוד דברים. "אבי האומה" לא היה אחד מהם. איך אני יודע? כי פעם אחר פעם הוא פנה אל האומה הזאת בבקשות ובתחנונים שתבחר בו לעמוד בראשה, ובכל פעם מחדש נדה האומה בראשה והשיבה לו בשלילה. אבל זו לא רק האומה, שהרי אפילו "אבי המפלגה" יהיה קשה להגדיר את מי שלא הצליח לנצח את יריביו אפילו במסגרת הפוליטית הביתית שלו. לא את יצחק רבין. אפילו לא את עמיר פרץ".

גם את הדיבורים הרבים אודות החיבור שלו לעם ישראל דוחה ליבסקינד: "גם את הקלישאה שנטחנה השבוע עד דק על החיבור הגדול שלו לעם ישראל כדאי להכניס לפרופורציות. נאלצתי בימים האחרונים לעבור על ותיקי המתנחלים אחד־אחד כדי למצוא ביקור וחצי של פרס כנשיא, מעבר לקו הירוק. מאות אלפי האזרחים שחיים שם היו עבורו כמעט מחוץ לגבול. היה לו קל יותר להיפגש עם אבו מאזן מאשר ללכת אל תושבי קרני שומרון. לא בביקורים רשמיים, לא בניחומי אבלים, אפילו לא בחיזוק אחרי פיגועי טרור רצחניים".

ריבלין ונתניהו סופדים לפרס

(צילום: ערוץ הכנסת)