הסופרת והעורכת, יעל משאלי, טוענת כי אי אפשר להגדיר מי מועד ליפול בעבירה של ניאוף וטוענת כי "כו-לם מועדים לניאוף". דבריה של משאלי מגיעים, ככל הנראה, בעקבות הפרסום בסוף השבוע האחרון על פרשת ניאוף המסעירה את היישוב הר ברכה.

בפוסט ארוך שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה ועורר תגובות רבות, חלקן תומכות וחלקן זועמות, כתבה משאלי: "מה עושים? לא יודעת. יכול להיות שאין מה לעשות. יכול להיות שלא צריך לעשות כלום". בהמשך דבריה טוענת משאלי שתי טענות מרכזיות כאשר הראשונה היא ש"האיסור הדתי-הלכתי והאיומים ( הנוראים) המצורפים – לא עושים את העבודה". עוד טוענת משאלי כי "ניאוף הוא לא סיבה לפרק משפחה", טענה אשר עוררה את רוב התגובות הנזעמות.

בפוסט, שבראשיתו הבהירה משאלי כי אינו כתוב בסגנון "פוליטיקלי קורקט", קראה משאלי גם לאלו היודעים על פרשת ניאוף פשוט לשתוק ולא להתערב, גם אם מדובר בחברים טובים שלהם: "אתם יודעים על מישהו שנואף? הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות בקשר לזה – לסתום. זה לא עניינכם. גם השאלה הידועה 'אם את יודעת שבעלה של חברה טובה… ' התשובה היא לא. אל תגידי כלום".

לדברי משאלי: "יש לכם משהו להגיד ולתמוך אחרי שהתגלה העניין? אפשר. רצוי. בזהירות. בלי לנקוט עמדה. בלי טובים ורעים. כי אין לכם מושג".

לאחר מכן עברה משאלי לכתוב על היחס בין בני זוג שאחד מהם נפל בעבירה: "בן\בת הזוג שלכם נואף? (כן, אני לא משתמשת ב'בוגד') – תסתכלו עליו טוב טוב ותשאלו את עצמכם – אני רוצה להזדקן אתו\ה? ובכיוון הזה תפעלו. אם זאת הזדמנות לפרק מה שממילא צריך לפרק – קדימה. אם את\ה רוצה להזדקן איתו\ה – לשם תפנו. ניאוף זה לא סוף העולם. בהתחשבות בעלבון, בפגיעה באמון, בהלם, בקרקע הנשמטת מתחת הרגליים, בצער, בבושה, בהשפלה… לא סוף העולם".

"נראה לי שלא קורים עכשיו דברים חדשים בקשר לניאופים. רק בקשר לפירוק משפחות וזוגות. והתיקון של מה שמקולקל לא יבוא מאמירות דתיות הלכתיות ומוסריות, אלא מתחום הפסיכולוגיה של היחסים בין המגדרים. ומתורת הזוגיות הפרטית. תאמינו שאפשר לתקן. לא את כל העולם בהקשר הזה, אבל את הבית הפרטי".