אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לאן נעלמו הפוסט מודרניסטים בזמן סערת הרב יגאל לוינשטיין?

היכן היו הפוסט מודרניסטיים בזמן הפולמוס על דברי הרב יגאל לוינשטיין? מדוע לא שמענו ולו ציוץ אחד מכיוונם על כך שלא ניתן לתקוף את הרב יגאל על דבריו כיוון שאיננו יודעים בדיוק למה הוא התכוון? למה את ההתעללות שהם עושים לטקסטים מקראיים והיסטוריים, לא ניתן לעשות גם לטקסטים בני ימינו?

סערת הרב לוינשטיין חשפה צבועים מסוג חדש

בדרך לא דרך ובסיועה של רוח הקודש התגלגלו לידינו שתי עבודות דוקטורט שנכתבו בשנת 2200. העבודות בחנו את היחס של החברה הישראלית בשנת 2016 למילה הכתובה.

מתוך מחקרו של יעקב דרידוסקי על היחס למילה הכתובה בעולם האקדמי בשנת 2016: 'תהליכים אלו נבעו מהגישה המזלזלת בחשיבות המילה הכתובה (שנבעה מהגישה הכללית שכונתה אז 'פוסט – מודרנית' ובצורה פרטית יותר – 'דקונסטרוקציה'). בחלקים לא קטנים מתוך עולם הרוח האקדמי הפסיקו להניח שלמילה הכתובה יש משמעות אחידה. ההבנה שהקורא יוצק את התוכן למילה הכתובה, ולא הכותב, הייתה נפוצה יותר ויותר.

תובנות אלו עודדו מאוד את היחס הלא מחייב כלפי טקסטים כתובים. שהרי לטקסט עצמו אין פרשנות אחת אמיתית. הכל תלוי במפרש. איך ניתן באמת להבין למה התכוון הכותב? כיוון שאיננו מסוגלים להבין למה התכוון הכותב, התחלף העיסוק בפרשנות דעתו של הכותב לעיסוק ב'נרטיב' ו'בסיפור' שהחוקר האקדמי רוצה לספר. הכל היה תלוי בפרשן.

מתוך מחקרו של מיכאל פייסבוקסקי על היחס למילה הכתובה בכלי התקשורת בשנת 2016: 'תהליכים אלו נבעו מהיחס הקדוש שרווח באותה העת למילה הכתובה. אנשים התייחסו בחרדת קודש לכל מילה שנאמרה או נכתבה וכמובן שהם גם ידעו להגיד בדיוק למה התכוון הכותב. לכלי התקשורת הייתה יכולת לפענח בצורה מדוייקת את כוונת הכותב.

לכן כשרצו למנות אנשים לתפקידים בכירים היה ברור שאת המינוי יש לבחון בראש ובראשונה לאור התבטאויות המועמד. החברה ידעה לפענח במדויק את כוונת הכותב. כל מילה נבחנה ונבדקה בעזרת עיתונאים ופוליטיקאים מיומנים שידעו להבין בדיוק את אופיו של המועמד לאור התבטאויותיו.

פוסט-מודרניסטים, איפה הייתם?

יש סתירה מסויימת בין טענות רווחות בחלקים מהעולם האקדמי בדבר היחסיות של המילה הכתובה וחוסר היכולת שלנו לברר את האמת שמאחורי הטקסט, לבין ההתנהלות היומיומית הרווחת במדינתנו לפיה אמור לי מה אמרת, ואמור לך למה התכוונת ומי אתה בכלל.

מצד אחד אומרים לנו הפוסט מודרניסטים שלא ניתן להבין דבר מתוך טקסט, והכל תלוי בקורא. מצד שני אמירות של אדם מלפני 15 שנה מהוות בסיס לעתירה לבג"ץ של חברות הכנסת של מרצ, כנגד מינוי לתפקיד רב צבאי ראשי. אם לא ניתן להבין דבר מטקסט, איך אפשר לדון אדם לאור דברים שאמר.

לא אכנס לדיון על פולמוס נאום ה'סוטים'. (את מה שהיה לי להגיד אמרתי בצורה מפורטת במסגרת 'מצעד המחשבה' שנמצא ברשת האינטרנט). אבל גם שם אותה צביעות חגגה. היכן היו הפוסט מודרניסטיים בזמן הפולמוס על דברי הרב יגאל לוינשטיין? מדוע לא שמענו ולו ציוץ אחד מכיוונם על כך שלא ניתן לתקוף את הרב יגאל על דבריו כיוון שאיננו יודעים בדיוק למה הוא התכוון? למה את ההתעללות שהם עושים לטקסטים מקראיים והיסטוריים, לא ניתן לעשות גם לטקסטים בני ימינו? למה לא שמענו אף מלומד שמסביר שלא ניתן להבין למה בדיוק התכוון הרב יגאל כיוון שהכל תלוי בהקשר?

היוצרות התהפכו. את התנ"ך הפכו לטקסט זול שמובן רק לאור ההקשר ההיסטורי שלו ושתלוי בזווית האישית של הקורא, בעוד שכל חצי משפט של מפכ"ל המשטרה בכנס לשכת עורכי הדין באילת הופך לטקסט מכונן שחשיבותו ועוצמתו לא תלויה בהקשר הנקודתי שבו הוא נאמר.

שתי קיצוניות הפוכות

בכל מה שקשור לפרשנות טקסטים החברה שלנו הולכת בו זמנית לשתי קיצוניות הפוכות, מופרכות ורעות. רעות מאוד. בכל הקשור לטקסט עכשווי החברה מניחה שאנו מבינים בדיוק כל טקסט לעומקו ולפרטיו ובכל הקשור לטקסטים היסטוריים וחשובים טוענים מלומדים שלא ניתן להבין את כוונתם, ולכן אין להם שום ערך עצמאי.

והאמת? האמת כרגיל באמצע. ניתן להבין חלק ממה שאליו התכוון המחבר גם אם לא את כל דבריו.

לכן, בניגוד לרוח ה'זאק דרידאית', יש אמת של טקסט, ואפשר להבין חלק ממה שאנו קוראים. ולכן, בניגוד לרוח הפייסבוק והתקשורת, כששומעים ציטוט צריך להקשיב לכל הציטוט ולנסות להבין בדיוק למה התכוון הדובר. וגם אז להבין שאנו מבינים רק חלק מדבריו ולא את כל דבריו.

==

המאמר יתפרסם בעלון 'שבת בשבתו'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו