גילוח זקן בכפייה – עילה למלחמה!/ בירור הלכתי

  לא להתגלח גם במחיר עונש. (צילום: שאטרסטוק)

סוגיית גילוח הזקנים – להימנע מגילוח זקן גם במחיר קבלת עונש

בעקבות פרסום המקרים האחרונים אודות הכפייה על גילוח הזקנים בצה"ל – מקרים בהם מתברר שחיילים דתיים נאלצים לגלח את זקנם זאת לאחר שהצבא משהה במכוון את אישורי גידול הזקן. ראוי לבחון את הסוגיה ההלכתית האם מותר לחייל לגלח את זקנו על פי הוראת מפקדיו או האם חובתו היא לסרב להוראה ולהימנע מגילוח הזקן גם במחיר של קבלת עונש של הישארות בשבת וכדו' או אפילו עונש מאסר.

גילוח זקן עילה למלחמה!

עניין גילוח הזקן הוא עניין עתיק יומין עד כדי כך שהוא גרם לדוד המלך לצאת למלחמה גדולה נגד חנון בנו של נחש מלך עמון (שמואל ב י). לאחר שנחש מלך עמון מת שלח דוד שליחים לנחם את חנון בנו. עבדי חנון ויועציו הסיתו את חנון לא לקבל את השליחים אלא לראות בהם מרגלים שנשלחו על ידי דוד לרגל את הארץ על מנת להילחם בהם לאחר מכן. מאחר שחנון הסתפק בדבר הוא לא החליט שהם מרגלים אלא הוא החליט לעשות מעשה "פשוט" לכאורה והוא: לגלח את זקנם של השליחים,לא גילוח מלא אלא בסך הכל הוא גילח את חצי זקנם.

לכאורה לא מדובר כאן בפגיעה מהותית באנשים, חנון לא פצע אותם וכל שכן שלא הרג אותם ב"סך הכל" הוא גילח את זקנם לחצי. אולם דוד מלך ישראל ראה במעשה זה פגיעה חמורה בכבודם של השליחים וממילא בכבוד ישראל. ההשתלחות הבוטה הזאת באמונתם של ישראל וברצונם לגדל את זקנם הרי יש בה מן הפגיעה בכבוד ישראל ואי לכך דוד המלך ראה בכך עילה לצאת למלחמה כנגד חנון ועמו כפי שמסופר שדוד המלך גייס את הצבא ויצא למלחמה גדולה בעמון ובצבאות שבאו לעזור לחנון.

רצונו של האדם הוא כבודו וניסיון לכפות אורח חיים אחר גם אם באופן חיצוני יש בו מן הפגיעה בנשמתו של האדם.

חיילי צה"ל הם לא דוגמניות

מעבר לכל הנ"ל יש לתמוה על התעסקות של הצבא במראה החיילים כאילו מדובר כאן בדוגמנים ההולכים לדגמן את עצמם בחוצות העיר. האם הצבא שינה את ייעודו מצבא לוחם לצבא מדגמן? האם חייל שעסוק כל הזמן במראהו החיצוני יוכל באמת להיות עסוק במלחמה?

האם אביגדור ליברמן קיבל אישור זקן?

ועוד יש לתמוה בעניין שר הביטחון אביגדור ליברמן העטור בזקן, כידוע שר הביטחון אחראי על צה"ל על כל שלוחותיו. האם גם הוא קיבל אישור מיוחד לגדל זקן? סביר להניח שלא. ואם כן יש לשאול במה הוא שונה מאחרים ומהחייל הפשוט? וכיצד הוא רוצה שהחיילים יישמעו להוראות אם הוא עצמו לא משמש להם דוגמה?

מסירות נפש בעבר כנגד חיוב גילוח הזקן

בשנת 1850 הייתה גזירת מלכות בפולין בה נאמר שחובה על היהודים לגלח את זקנם ופאותיהם. מייד התעוררה שאלה האם יש בכך בבחינת גזירת מלכות שמחייבת מסירות נפש או שמא הדבר מותר, שהרי אין כאן גזירה המחייבת לעבור על איסור תורה. לאחר דין ודברים בין גדולי הרבנים, החליטו הרבי מגור והרב מטשכנוב שאסור ליהודים להישמע לגזירה והם חייבים להמשיך לגדל את זקנם כפי שעשו עד עכשיו גם במחיר של מאסר וכד'.

בעקבות הפסק, ראשי המשכילים הלשינו לשלטונות על פסק הרבנים עד כדי שהשלטונות עצרו את הרבי מגור. לאחר שהתעוררה סערה עצומה הרבי מגור שוחרר ולאחר זמן גזירת הזקן התבטלה.

ברוך ה' שהיום לא צריך למסור את הנפש

ואם כן גם היום, כאשר גורמים מסוימים מנסים לכפות את אורח חייהם על חיילים דתיים נראה פשוט וברור שחייל צריך לסרב ולא להישמע לכל גחמה של מפקד זוטר בשטח גם אם זה יעלה לו בעונש מקומי. לא מדובר כאן במסירות נפש, ברוך ה' אנחנו לא נמצאים במצב כזה. אלא בסך הכל בעמידה על זכותו של החייל לשמור על אורח חייו ועל רצונו וכבודו ועל כן גם אם הוא יקבל עונש כזה או אחר ראוי לו לקבל את העונש בברכה ובשמחה ולא לגלח את זקנו.