המחקרים מראים שבציונות הדתית יש מיעוט חרדי לאומי, מיעוט מודרני-פתוח ורוב "מיינסטרים".

בהתאם לכך היו בנויים עד לאחרונה בתי הספר היסודיים: ממעורבים לגמרי ועד לתלמודי תורה, והרבה מאוד באמצע.

בשנים האחרונות גוברת מגמה המחזקת את הקצוות: מצד אחד ממ"דים מעורבים מגדרית שהיו נחשבים (בטעות) ל"חלשים", הולכים ומושכים יותר ויותר משפחות. מאידך, מספר תלמודי התורה השליש עצמו ובתי ספר שהיו בהם כיתות נפרדות אך באותו מבנה, -הולכים ומתפצלים לגמרי: ממ"ד נפרד לבנים וממ"ד נפרד לבנות.

אציין שאנו בוחנים את הדברים לפי ההפרדה המגדרית משום שהיא ניתנת לכימות מספרי. ברור שזהו רק מאפיין אחד לתהליכים רחבים יותר.

במאבקי ההפרדה ה"ישנים" היו באותו בית ספר, הורים פתוחים והורים חרד"לים. ה"פיצוצים" בינהם היו בלתי נמנעים. כיום, מעטים המקומות הללו. הציבור ברובו כבר נחלק ועל כן המאבקים יותר מינוריים.

לדוגמא: בימים אלו מדברים על שני תהליכי הפרדה מוחלטת: בממ"ד חומת שמואל בהר חומה ובממ"ד מורשה בפ"ת. בשניהם יש כיום כיתות נפרדות אך במבנה אחד, כאשר יש הדוחפים להפריד אותם לחלוטין וליצור בי"ס לכל מגדר.

הציבור הטבעי של נאמני תורה ועבודה לא נמצא שם. הוא כבר דאג לעצמו והקים ממ"ד מעורב יותר, שבמקרה בשניהם, נקרא על שם הרב עמיטל. בשני המקרים היינו מעורבים ולקחנו חלק פעיל בהקמת ביה"ס המעורב יותר.

אז מי הציבור שלומד באותם מוסדות שעומדים להיפרד לחלוטין? רובו הגדול אינו ממש חרד"לי. בהכללה גסה, מי שהוא באמת חרד"לי לומד בתלמוד תורה שבהר חומה ובמסגרות הפרטיות של פתח תקווה. באותם בתי ספר עם כיתות נפרדות, נשאר ציבור דתי תורני, בוגרי ישיבות. לא הר המור מחד וגם לא מעלה גלבוע-עתניאל-גוש, מאידך.

אותו מיינסטרים הוא הסיפור. המיינסטרים הזה בדר"כ לא יפנה לנאמני תו"ע בבקשת עזרה. מאידך, קשה לו לעמוד איתן מול הלהט החרדי לאומי. וכך בוגרי ישיבות כמו מעלות, אור עציון וכדומה, שנחשבות לאמצע של החברה הדתית התורנית, נקרעים בתווך. חלקם יפנה לבתי הספר המעורבים וחלקם לנפרדים לגמרי. חוסר רצונם להאבק יגרום להם להימשך לאחד מן הצדדים. יתרה מכך, לרבים במיינסטרים יש רגשי נחיתות אל מול ה"דתיים יותר". מהרגע שדברים נמדדים על הסרגל החד ממדי של ה"דוסומטר", הרי ש"החמרות שווא" נתפסות כ"הקפדה", ו"נפרד יותר" שווא "דתי יותר". וכך, המיינסטרים הדתי מאבד את עקרונותיו ונוטה לדעה אחרת משלו.

כהערת אגב אציין שדיברתי כאן על "הציונות הדתית" והתעלמתי משחקן מרכזי נוסף והוא הציבור המסורתי הגדול שהתחנך עד כה בחינוך הדתי וכיום עוזב (או מועזב) בהמוניו. עליו יש לכתוב בפעם אחרת.

אז מי ירוויחו?

הציבור החרדל"י והציבור המודרני-פתוח. שניהם יקבלו עוד תלמידים ומוסדות. ההפרדה המוחלטת תחדד עוד יותר את ההבדלים בציונות הדתית והמונח "גדלנו יחד" ישאר נדיר מאוד.

האם זה טוב או רע -איני יודע.

=======

שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה'