פרשת החייל שירה בחברון. היום השלישי והאחרון לעדותו של סמל אלאור אזריה, החייל שירה במחבל ומואשם בהריגתו

התובע המשיך וציין כי עברו כמה דקות בין הצעקות לגבי המטען לבין הירי, בניגוד לעדות של אזריה שלפיה עברה שנייה. אזריה השיב: "אתה עוד פעם תופס אותי במילים. שבריר שנייה, הכוונה שלי היא שזה ברגע. לא עמדתי עם טיימר בשטח".

התובע: "אתה הטפת לי אתמול שבשטח מקבלים החלטות תוך שניות. היום אישרת לי שהחלטת לירות תוך שנייה או שניות. כך שלפי הממצאים האובייקטיביים אתה החלטת לירות במחבל שתי דקות לפני שירית".

אזריה: "אלה תובנות שלך. לא החלטתי שאני הולך לירות במחבל שתי דקות לפני הירי. הסרטונים כולם לא משקפים שום דבר".

על השאלה מתי החליט לירות במחבל השיב הלוחם "ברגע שהבנתי את הסכנה. בשטח זה לא עובד כמו פה. אני לא יכול לענות אם שנייה או כמה שניות לפני. לדוגמה – אתן למישהו פה מכה. תשאל אותו מתי הוא חש סכנה שאתן לו מכה. הוא לא יידע לענות".

התובע המשיך והקשה: "זו לא תשובה מספקת. הנטל הוא עליך. אתה ירית במחבל".

 

אזריה: הרגשתי שיש 30 מעלות

נושא נוסף בו עומת אזריה היה מידת החום בזמן הירי. ויסמן: "לפי חוות הדעת המטאורולוגית היו בין 17 ל-19 מעלות באותו יום. אזריה השיב: "אתה לא יכול להגיד מה הרגשתי. גם עדים אחרים אמרו שהיה חם". ויסמן: "גם טענתך על מזג האוויר היא שקר". אזריה: "אתה לא יכול להגיד לי מה אני מרגיש. באותו יום הרגשתי חם – 30 מעלות". השופטת מאיה הלר: "המח"ט אמר אז שחצי מהחיילים בחטמ"ר הסתובבו אז בפליזים". אזריה: "אני לא יודע אם לבוש חריג או לא".