הרב שלמה אבינר: הנטיות ההפוכות לפי הציונות הדתית

כיון שאיש פוליטי המגדיר עצמו כמייצג את הציונות הדתית, הביע דעתו ביחס הציונות דתית כלפי נטיות הפוכות, יש קודם כל לברר מהי הגדרת הציונות הדתית

הנטיות ההפוכות לפי הציונות הדתית
  (באדיבות 'כמוך' – הומואים דתיים אורתודוקסים)

כיון שאיש פוליטי המגדיר עצמו כמייצג את הציונות הדתית, הביע דעתו ביחס הציונות דתית כלפי נטיות הפוכות, יש קודם כל לברר מה הגדרת הציונות הדתית.

אם כן, לפי רבנו הרב צבי יהודה, ההגדרה היא: "תחיית האומה בארצה, על פי תורתה". ודאי כולם יסכימו עם הגדרה זו. אז, נותר לנו לברר מה תורתנו אומרת על נטיות הפוכות.

נתחיל בחומש עצמו: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה, תועבה היא" (ויקרא יח כב). "ואיש אשר ישכב אם זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות ימותו, דמיהם בם" (שם כ יג). כלומר סקילה (רמב"ם הל' איסורי ביאה א ד. א יד. הל' סנהדרין טו י). כמובן, כולם יודעים שכבר אלפיים שנה אין דיני נפשות בישראל, אך ברור שאין זה מבטל את איסור התורה ואת ההגדרה כתועבה.

איסור זה הוא אחד מתרי"ג מצוות, אצל הרמב"ם (לאוין שנ) וספר החינוך (מצוה רט). הוא אף ביהרג ואל יעבור (עיין סנהדרין עג ב). זאת ועוד ,גם גויים אסורים בו, והוא שייך לשבע מצוות בני נח (סנהדרין נז ב. רמב"ם הל' מלכים ט ה).

החטא הזה אינו חדש בימינו, היה קיים בכל הדורות, כפי שמוצאים בספרות השאלות ותשובות, ואף חכמים הגדירו סייגים כדי להרחיק ממנו (שו"ע אה"ע כד א).

בין אשה לאשה אין חיוב סקילה, אך הדבר גם אסור (שבת סה א. יבמות עו א. ירושלמי גיטין ח ח. רמב"ם הל' איסורי ביאה כא ח. שו"ע אה"ע כ ב).

החטא הרע הזה היה נפוץ במצרים, ועל מה שכתוב: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה, לא תעשו" (ויקרא יח ג), פרשו חז"ל: "איש נושא איש, אשה נושאת אשה, ואשה נישאת לשני אנשים" (ספרא שם). וכן היה נפוץ בסדום ואצל אנשי כנען בכלל.

אדם שחוטא בזה הינו פסול לעדות (סנהדרין כו ב).

בגלל החטא זה היה מבול (ויקרא רבה כג ט) וחמה לוקה (סוכה כט א).

הביטוי תועבה בא להדגיש שחטא זה אינו טבעי, אינו נורמלי, אינו מתאים לאדם, גם יהודי גם גוי. כך אמר בר קפרא: "תועבה – תועה אתה בה" (נדרים נא א). עיין מהר"ל שם. וכן הוא כותב "המעשה הזה הוא העדר גמור" (באר הגולה ו ד"ה התלונה הו'). והג"ר משה פיינשטיין כתב דברים מאד חריפים (שו"ת אגרות משה או"ח ד קטו וצ"ע).

האם נטיה זו היא מולדת או נרכשת? אין זו שאלה הלכתית, ואין נפקא מינה. הרמב"ם כותב שמידותיו של האדם, הטובות והרעות, יש מהן מולדות, יש מהן נרכשות, ויש מהן שיש לו נטיה לרכוש אותן (הל' דעות א א). אך אין זה משנה, לעולם אדם צריך להיות בעל מידות טובות, שנאמר – "והלכת בדרכיו" (שם פ"א).

לפני עשר שנים הוקם קו סיוע "עצת נפש", אנונימי חינם, בו יש אוזן קשבת וייעוץ לבעלי נטיות הפוכות. אין זה קו מטפל אלא קו מאזין, מייעץ ומכוון (02-654-1899. ימים ב ד ה. 20:00 עד 23:00. www.atzat-nefesh.org). הניסיון מראה על בני אדם שיצאו מנטיה הפוכה.

יש טענה שיש אדם שניסה וניסה ועדיין נשאר עם נטיה הפוכה. אם באמת כן הוא, אז הוא מוגדר כאנוס. אך כמובן, זה נאמר רק לגבי הנטיה, ולא לגבי עצם מעשה העבירה. לכולנו יש יצרים, יש יצרים שאנחנו מצליחים לבטל, ויש יצרים שמציקים לנו לכל אורך חיינו. אך כמובן אין זה מתיר חלילה לחטוא, אלא יש להתגבר. ועל זה נאמר "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". ואדרבה "לפום צערא אגרא".

וקל וחומר שמי שחוטא בחטא זה, אין לו להגדיר את עצמו כ"גאה". וגם לא בחטא אחר, אין להתגאות. אלא אדרבה ליבו של אדם צריך להיות נשבר על כך שהוא חוטא, ועליו להזדרז לעשות תשובה.

מה טעם איסור זה? הוא לא כתוב בתורה. אך הרבה פירשו שהוא היפך החיים. לחיות – זה לחיות ועוד יותר להחיות. להיות זה להיות ועוד יותר להוות (עיין ספר ראש מילין למרן הרב קוק, השורשים, ערך אב). אבל כמובן, לא פוסקים הלכה על פי טעמי מצוות, ובוודאי לא מסיקים מהם ביטול המצווה חלילה, כמו שעשו כמה הוגים. אדרבה, טעמי מצוות באים לחזק קיים המצוות.

השולחן ערוך אבן העזר פותח: "חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות" (שו"ע אה"ע א א). כלומר יש כאן צמד: נישואים – הולדה (ועיין שם ביאור הגר"א).

האם יש לשנוא אדם שחי על פי נטיות הפוכות? ודאי לא. כולנו יודעים שיש לאהוב כל אדם מישראל, אפילו חוטא, אפילו רשע, אפילו נידון למות (עיין מסילת ישרים סוף פרק יט). כמובן אהבה אין פירושה מתן לגיטימציה. ושיא האהבה הוא לעזור לו לצאת מזה, להשתחרר מנטייתו ההפוכה, להתחתן עם אשה באושר, ולהוליד ילדים.

מרן הרב קוק כותב: "תהפוכות הנטיות הטבעיות. ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטיה הטבעית שיש לאיזה בני אדם מראשית יצירתם, ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה, אבל דבר אלהינו יקום לעולם. וכבר פירש בר קפרא על זה, תועבה תועה אתה בה, שהיא נטיה רעה, שצריך אדם וכללות האדם להלחם עליה". ויחד עם זה מוסיף שחכמינו "העמיקו בטבע האדם עד לחמלה על המקולקלים בראשית יצירתם".

ד' ירחם עליהם.

(צילום: ערוץ הכנסת)

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
תגובה אחת מיין לפי
1
לגבי המוזניים...
הראל | 29-07-2016 16:03
אינני חושב שהרב שלמה אבינר סובר אחרת מרבני הציונות הדתית ואת יכולה לראות זאת במכתב התמיכה של 300 הרבנים והרבה יותר שפשוט לא הכירו את נושא המכתב תמיכה. כמובן יישר כח לרבינו על הדברים.