הכירו את הדיין החדש: מי אתה הרב ציון לוז?
"הרב לוז הוא אדם שמסוגל לארגן הילולה לבבא סאלי עם סיפורי מופתים יום אחרי שיעור מעמיק בחסידות עם רבי צדוק" כך מתואר הדיין החדש בבית הדין הרבני הגדול. הכירו את הדיין
"סיפור חייו של הרב ציון לוז, שנבחר אמש לשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול, הוא סמל להצלחה גדולה של עולם התורה הציוני-דתי.", כך מתאר אותו תלמידו הרב אבינדב אבוקרט, בוגר ישיבת כרם ביבנה.
"ילד באר-שבעי מרוקאי שצמח במוסדות הותיקים של ישיבה תיכונית באר שבע, ישיבת כרם ביבנה וכולל ארץ חמדה וחזר להיות אב בית דין בעיר ילדותו ולהעביר שיעורים בישיבה התיכונית שבה גדל."
הרב לוז (במקור אילוז) נולד במרוקו בשנת 63' ועלה לארץ באותה שנה,הוא למד בישיבת ההסדר בכרם ביבנה ושרת בחיל השיריון. בגיל 29 הוסמך לרבנות וחמש שנים מאוחר יותר הוסמך לרבנות עיר. שש שנים הוא למד לדיינות עד שגם בהם הוסמך בהצטיינות. בשנת 2007 מונה לדיין בבית הדין הרבני בעירו – באר שבע ולאחר שמונה שנים התמנה לאב בית הדין.
"הרב לוז הוא אדם שמסוגל לארגן הילולה לבבא סאלי עם סיפורי מופתים יום אחרי שיעור מעמיק בחסידות עם רבי צדוק. מי שחינך אותנו להעמיק בתורה אבל סיפר ששילם בחזרה את המלגות שקיבל כאברך כדי לא להתפרנס מהתורה." מספר הרב אבוקרט.
לא על חשבון האחרים
על הדרך בה 'התמודד' לכהונה בבית הדין הרבני הגדול, מספר חתנו אבישי גרינצייג: "כאשר חמי הציג את מועמדותו, הוא הוסיף מכתב לחברי הוועדה, שבו כתב שהוא לא מעוניין בשום אופן שהמועמדות שלו תהיה על חשבון שני המועמדים האחרים של הציונות הדתית: הרב איגרא והרב שפירא.
בנוסף לכך הוא לא הפעיל שום קשרים גם כשפנו אליו גורמים בכירים בעולם הרבנות ובעולם הפוליטי מיוזמתם כדי לסייע לבחירתו. חמי אפילו לא הרים טלפון לחברי הוועדה. פשוט הגיש את מועמדותו, וזהו. "אני עשיתי את ההשתדלות שלי, ואם ה' רוצה אני אבחר".
גריינציג מוסיף "הצעתי לו כמה פעמים את עזרתי, אבל הוא ביקש ממני בכל הפעמים שלא לסייע לו, לא לפני הקלעים ולא מאחוריהם. "אם ה' רוצה, אני אבחר". אמרתי לו שכל הכבוד לו אבל ככה הוא בחיים לא ייבחר, כאשר יש מועמדים אחרים שיושבים על הווריד של הוועדה, והפוליטיקאים בוחשים בקדירה ומפעילים על חברי הוועדה מכבש לחצים. למרות הכל, לא הצלחתי לשכנע אותו. אולי זו הבשורה הגדולה מכל הסאגה הזו: אפשר להיבחר גם ככה."
הרב אבוקרט מסכם: "יש הטוענים כי למוצא ולתפישה הממלכתית אין השפעה על ההתנהלות בבית הדין. זו כמובן התנתקות מהמציאות שבה לאישיות של האדם ויחסו למערכת בה הוא עובד – יש חשיבות מכרעת. הרב לוז, הוא דוגמה מובהקת לכך – סיפוריו מבית הדין ממחישים עמוקות את מקורות ילדותו וייחוסו למגזר הסרוג. ירבו כמותו במגזרנו ובעמנו".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו