המושג "דתלשים" השתרש בציבוריות הדתית לאומית כביטוי לאלה אשר גדלו בציבור הדתי לאומי אך בשלב מסוים "חצו את הקווים" ועברו לחיות כחילונים, אך עדיין שומרים על מערכת יחסים מסוימת עם הדת. גדולי הרבנים הדתיים ואנשי חינוך עסקו בתופעה הזו וניסו לנתח אותה ואת הנסיבות שבגינה צעירים וצעירות דתיים נוטשים את הדת בשלב התיכון או במהלך השירות הצבאי.

הדילמות איתן מתמודדים הדתלשי"ם אינן פשוטות: מצד אחד משפחה דתית, מצד שני חייהם כחילונים. מצד אחד רצון לשיוך תרבותי לחברה הדתית, מצד שני חזות והתנהגות הנראית כחילונית.

אך כאן זה עוד לא נגמר: גם כאשר הם שולחים את ילדיהם לחינוך הדתי, ומגיעים לבתי הספר ללא כיפה, הם נתקלים לעיתים רבות במבטים עוינים. ועוד לא דיברנו על אלה המגיעים לבית הכנסת בערב שבת אך נוסעים לאחר מכן לבלות עם חברים.

ואם לא מספיק כל אלה, הרי שאין לבסוף לדתלשי"ם מקום מגורים משלהם, קהילה אמיתית של אנשים כמוהם, או לפחות המקבלת ומכבדת אנשים כמוהם. הם "חילונים"מדי לדתיים, אבל "דתיים" מדי עבור החילונים.

לשם כך, פיתחו בחברת הנדל"ן "הרי זהב" פרויקט חדש שיענה על הצרכים של אותם זוגות שעד עתה לא הצליחו למצוא ישוב שיוכל יהיה "לקלוט" אותם ולהעניק להם את הצרכים להם הם זקוקים.

השכונה "נוה דרור" נמצאת ביישוב הוותיק מבוא דותן, אשר נמצא בצפון השומרון מרחק של עשר דקות נסיעה מהעיר המתפתחת חריש, מה שמאפשר מחירים שאינם מחירי מרכז הארץ שיכולים להרחיק חברי קהילה פוטנציאליים.

"כאן לא תהיה בעיה של וועדת קליטה שתבדוק אורך שרוולים, ולא יצטרכו לשקר לוועדת הקליטה אודות אורח החיים הדתי" אומרים מקימי השכונה החדשה. "כשמה של השכונה כן היא: מקום של דרור. איש איש על פי דרכו. הציבור הדתי לא אלוף העולם בלקבל את השונה – אז השונה יקים לעצמו קהילה משלו" אומרים מייסדי הקהילה.

זוגות שכבר גילו התעניינות, מספרים כי "זהו פתרון לאותם סוג של זוגות ומשפחות צעירות, המחפשים גם וגם. גם חיי תרבות אבל גם תרבות תורנית. גם חינוך דתי כמו שאנחנו קיבלנו אבל גם חוויות שאינם מקובלות בציבור הדתי לאומי" כעת רק נותר לבחון האם הניסוי החברתי המעניין הזה יזלוג למקומות נוספים בארץ – דתלשי"ם, בכל מקרה, לא חסרים.