תגובה על מאמרו של הרב שלמה אבינר: האם הרמב"ם עלה להר הבית? בכלל לא בטוח

על זה היה דווה ליבנו, על אלה חשכו עינינו על הר-ציון ששמם, שועלים הילכו בו. (איכה, ה, י"ז – י"ח.)

ליבי כואב עלי כאשר מדי פעם מתפרסם עוד מאמר ועוד מאמר בשמו של הרב שלמה אבינר המתבטא בחריפות כנגד העליה להר הבית. כואב לי שאנשים לוקחים את דברי הרב אבינר כמובנים ונכונים מכיוון ש"הרב אמר, אז מי אני." בדיקה קטנה וזריזה מראה שהרב יכול גם לטעות. כואב לי כשאני יודע שבגלל דעת הרב אבינר ילדים שלומדים בת"ת מוריה מפחדים לעלות מחשש לסילוק.

כל מאמר של הרב אבינר (שמשום מה נטל את שרביט המתנגדים לעליה בציבור הדתי לאומי) הוא סכין כואב בלב ליבה של האומה.

בעת קריאת המאמר האחרון שהתפרסם, רעדה אחזתני. אין שום היתר לזלזול והרדיפה שמפגין הרב אבינר כנגד עולי ההר ועצם העליה. בראיון לאחת מתחנות הרדיו, הרב זייני השווה את מחלוקת העליה להר הבית למחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר לעניין שבת כאשר שם אף תנא לא מחייב את השני בכרת, אלא מכבד את הדעה ההלכתית שלו.

אשתדל להיצמד ככל האפשר למאמר הספציפי שפורסם ולענות עליו סעיף סעיף.

א. הרב כותב שהראי"ה והרצי"ה אסרו עליה אף על פי שידעו את דברי הרמב"ם שעלה להר הבית. אם כך לפי איך שהרב מציג את הנושא, השאלה היא לפי מי נפסוק הלכה. לפי הראי"ה והרצי"ה או הרמב"ם.

בנוגע לעצם איסור העליה להר הבית, האיסור היה מכיוון שהתעורר ספק בנוגע למקום המקדש והרב חשש שקיר הכותל המערבי הוא קיר העזרה. (הרב החמיר על עצמו לחשוש לאוקימתא בדעת הרידב"ז שהכותל הוא קיר העזרה, ולכן לא הכניס את אצבעותיו לכותל. זאת לא הייתה הוראה לציבור, אלא החמרה אישית.) כמו כן, בזמנו של הרב לא ניתן היה לקיים בהר את מצוות הכיבוש.

בחסדי ה' לפני כ49 שנים כבשנו את ירושלים העתיקה והתברר לנו מעל לכל ספק מקום המקדש ואנו יכולים לקיים על ההר את מצוות כיבוש הארץ ("שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה") מתוך טהרה לאחר טבילה כדת וכדין וללא נעלי עור כדין מחנה לוויה.

ב. עניין זה לא קשור לעצם עניין העליה.

יש כמה דעות, כמה פוסקים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

מה שכן, לא קיימים מקורות שאוסרים עליית יהודים להר הבית אלא רק מהתקופה האחרונה לצערנו. (150 שנים)

ג. הרב אבינר מביא את הרמב"ם בהלכות בית הבחירה האוסר כניסת טמא מת לשטח המקדש. על עניין זה, אין שום מחלוקת. אין אדם דתי אחד שעולה להר בית ה' שמתקרב למקום הרמה (שבשטח קטן בתוכה) שם היה בית המקדש. רק מה, הרב שכח לעשות חילוק בין מקום המקדש לשאר שטח הר הבית שהחילוק ההלכתי הוא עצום.

אביא לרב אבינר את הרמב"ם, הלכות ביאת מקדש פרק ג'. בהלכות א'-ג' הרמב"ם מפרט את דיני הכניסה למקום המקדש והעליה להר הבית. מקום המקדש, מחנה השכינה, מעזרת ישראל לכיוון קודש הקודשים אסור בכניסה לטמא מת. ירושלים, מחנה ישראל אסורה בכניסת מצורעים.

בנוגע להר הבית, מחנה לוויה, הרמב"ם מדגיש שמותר להיכנס כשטמאים בטומאת מת, ואפילו מת עצמו. הנה לפניכם סעיף ד': "טמא מת, אפילו המת עצמו, מותר להיכנס להר הבית: שנאמר "וייקח משה את עצמות יוסף, עימו" (שמות יג,יט), עימו במחנה לוייה."

מדהים אותי איך כל פעם מחדש הרב "שוכח" לעשות את החילוק בין קדושת המקדש לקדושת הר הבית. אם הרב ימצא מקור אחד (!) שפוסק אחרת מהאמור לעייל, יוכל להתחיל איזה סיג ושיח על נושא ההר. העניין הוא שאין.

ד. בנוגע לטענה המגוחכת שאין לנו הוכחות שהרמב"ם כתב את אותה עדות אשאל את הרב שאלה פשוטה. ספרי הראי"ה, יש לך הוכחות שאכן נכתבו על ידי הרב קוק? ספריך שמעטרים ספריות בישיבות רבות, יש לך הוכחות שאתה כתבת?

ה. הטענה הזאת מגוחכת גם כן.

אין שום תיעוד לבית כנסת שנקרא הבית הגדול והקדוש. הרמב"ם אכן עלה להר הבית, מקום שעד היום שגור על שפתי העולים אליו כ"בית ה'" "הר ה'" "הר המקדש" "בית הבחירה" ועוד.

ו. רבי אשתורי הפרחי שחי, כפי שהרב אמר, אחרי הרמב"ם, כתב שאי אפשר להיכנס להר הבית. זה סותר את זה שהרמב"ם עצמו נכנס לפני כן?

ז. הטענה הכי מגוחכת ומצחיקה היא טענת איסור הרבנות הראשית לישראל.

נפתח בסיבת האיסור: בזמן שנכבש הר הבית שרר אי סדר בעיר העתיקה. אנשים עלו להר הבית בלא טבילה ובנעלי עור כדי לקצר את הדרך לכותל. אנשים לא ידעו את ההלכות, והרבנות החליטה שבינתיים אסורה העליה. הוועדה שהייתה אמורה לדון במעמדו ההלכתי של הר הבית, לא קמה מעולם.

לכן, כאשר לא נלקחה בסיבת הפסיקה שום דעה הלכתית כלשהי אלא צרכי השעה, אין שום איסור לעלות להר הבית בטהרה. לאחר טבילה במקווה וללא נעלי עור.

בנוסף, פסיקות כגון פסיקה זאת של הרבנות הראשית לישראל היא טיפה אבסורדית. בייחוד כשהרבנים העומדים בראשה עוברים בעצמם על פסיקותיה כשהם לא אומרים הלל ביום העצמאות.

בנוסף לכך, העליה הותרה על ידי הרמב"ם ובנוסף אליו על ידי שורה של גדולי עולם המתירים עליה וחלקם אף העידו על עצמם שעלו ובינם החיד"א, המאירי, הרידב"ז, המהרי"ט, האדמור מקלויזנבורג, הרב שמואל הורביץ, ר' אברהם בר חייא הנשיא, ועוד.

כמו שהרב כתב, העליה קשורה לכלל עם ישראל. לא לפסק כזה או אחר. גם לא של הרבנות הראשית שהיום יותר מתמיד רואים כמה היא פחות ופחות מייצגת את העם הישראלי.

העליה להר הבית קשורה אך ורק לעם ישראל, והעליה להר מותרת לפי הרבה פוסקים בימינו וכל אחד מהראשונים והאחרונים. אז אחיי, קומו ונעלה ציון, אל בית ה' אלוקינו!!!

ח. אנחנו נמצאים בימי ספירת העומר. הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה כמו שכתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת…" 

הרב אומר שלא להתייחס לציטוטים? כל התורה שבעל פה מלאה בציטוטים. כל התפילות, הגמרא, ספרי ההלכה, הכל ציטוטים.

ומאיפה הזלזול העצום באותם חוברות הלכתיות (שאני בטוח שהרב אבינר לא קרא) שנכתבו על ידי רבנים גדולים ויש עליהם הסכמות של רבנים נוספים? הרב וולדמן שגם הוא מתלמידי הרצי"ה הוציא בחודש האחרון אחת מאותן חוברות הלכה המתירות עליה. מי שמך להגיד שזאת "איזו חוברת"? איפה אותה ענווה ויראה מפני גדולי הדור שכתבת עליה?

מי הם גדולי הדור? רק אתה?! ומה עם הרב דב ליאור, הרב ישראל אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב מרדכי אליהו (שקרא לבניית בית כנסת על הר הבית), הרב אליהו רחמים זייני, הרב אליקים לבנון, הרב רא"ם הכהן, הרב צפניה דרורי, ועוד רבים רבים. מה איתם, הם מבוטלים כעפרא דארעא???

ט. סעיף בונוס.

כבוד הרב, היום אם תיגש ליהודי אקראי במדינת ישראל ותשאל אותו מה המקום הקדוש לעם היהודי, הוא יענה לך שהכותל.

האומה הישראלית שכחה את הר הבית בגלל האוסרים. אם מקום המקדש וגאולה אכן יקר לך, תבדוק את העניין לעומק ותתיר את העליה להר הבית כפי שההלכה מתירה באמת, ולא כפי שלצערנו תופסים היום הרבה אנשים.

העליה להר הבית מתבצעת בטהרה, לאחר טבילה וללא נעלי עור בין השעות הבאות ללא תיאום מראש ובאישור משטרתי:

בוקר, שעון קיץ: 7:30-11:00 שעון חורף: 7:30-10:30

צהריים, שעון קיץ: 13:30-14:30 שעון חורף: 13:00-14:00

מצפה לבניין אריאל

==

אברהם בלוך. תלמיד ישיבת הסדר משרת בחטיבת גולני. מייסד מייזם "עולים על מדים – להר הבית" ופעיל בתנועות המקדש.