אין זה סוד שקיימת מתיחות בין שני רבני ירושלים, וכי הרב ש"מ עמאר מיצר את צעדיו של הרב אריה שטרן ככל שתמצא ידו. כפי שפורסם הרב עמאר מסרב לחלק את האחריות ביניהם למחנות המחלקות השונות (כשרות, נישואין, מקוואות, עירובין ועוד), ושני המלכים נאלצים להשתמש בכתר אחד, תוך יצירת מצג של המאור הגדול והקטן… ועל כך ראוי למחות נמרצות ולגונן על הרב שטרן הסובל חרפותיו בענוות חן.

תמול-שלשום התפרסם בתקשורת כי התגלעה מחלוקת ביניהם בעקבות עריכת סדר פסח במלון 'יהודה' בירושלים בסיוע מערכת הגברת שבתית של מכון 'צומת' באישורנו (אגב, בידיעה מראש של כל הנוכחים). הרב שטרן ידע לציין כי סידור זה נסמך על פסק רבו המובהק, הרב שאול ישראלי זצ"ל, וכנגדו צווח הרב עמאר ש"אסור לשבת במחיצתו של מי שרומס את פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל". לא הייתי נדרש לריב זה "רבו של מי גדול?" אלמלא ניצל הרב עמאר הזדמנות זו ושפך חמתו באותו מעמד (כנס מחלקת הכשרות!) על היתר קלנועית השבת של 'צומת', שאף היא נשענת על פסק הרב ישראלי (וכן הרב ש"ז אוירבך ונויבירט ועוד).

ואגולל מעט את היריעה; הרב עמאר כתב קונטרס לפני כ-4 שנים כנגד הקלנועית והרמקול השבתיים של מכון 'צומת', מבלי ששמע כלל הסברים אודותיהם. מרבית דבריו היו האשמות בהיתר איסורי דאורייתא ודרבנן ומיעוטן היה קשור ב'מדיניות הלכתית' כמו אוירת השבת, מדרון חלקלק וכד' (טענות 'מדיניות' אלו מקובלות עלי כחשובות, ואם לדין יש תשובה). 40 הערותיי 'על הגליון' לא זכו כלל למענה, ומהם ניתן להבין שהרב איננו מכיר את המציאות הטכנית כלל ועיקר. הרב סירב בעקשנות להיפגש ולקיים 'שמוע בין אחיכם', ואף אסר על ה'מדען' (שהוזכר בגוף התשובה כמקור המידע) להיפגש עמי לליבון הנושא העובדתי.

בתנאי דיון-לא-דיון כאלו נמנע ממני להעיד בפני הרב כי אחד מח"כי ש"ס הבולטים (לשעבר) קיבל היתר מהרב עובדיה יוסף לקלנועית שבתית עבור בן משפחתו (וביקש לשמור על חסיון). לא יכלתי גם לדווח לו על היתר שקיבל חסיד 'תולדות אהרן' בירושלים מראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך להשתמש בציוד זה, וכן הרבנים שפירא ואליהו ונוספים. את כל אלו הכתים הרב עמאר כתומכים בחילול שבת מדאורייתא!

והנה הפתעה נוספת, במישור הבינאישי, לידיעת הקוראים וכן הרב עמאר וסביבתו; אחת ההמצאות הראשונות של מכון 'צומת' היה ה'שבתפון', טלפון 'גרמא' לרופאים ואנשי בטחון. הפסיקה המרכזית שעליה הסתמכנו היתה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל משנת תשל"ח (78!) שפורסמה בתחומין א' ש"המליץ לכל מי שעומד בפני בעית תקשורת חיונית בשבת שיפעל ע"י המכשיר הנ"ל שהוא מותר לכל הדעות"! 30 שנה מאוחר יותר, התברר לנו מעזבונו של הרב שאול ישראלי זצ"ל, שהרב עובדיה יוסף ביקש מ"ידידי הדגול הגאון המפורסם כמוהר"ר שאול ישראלי שליט"א, לחוות דעתו הרמתה כדי שאוכל להמליץ על כך". הרב ישראלי כתב לרב יוסף ידידו תשובה מפורטת שפורסמה בתחומין כרך ל"א, ובה כלולות שתי הנחות אשר הרב עמאר מסרב לקבלן, או שאינו יודע עליהן; (א) שום מלאכה דאורייתא איננה קיימת בהפעלות חשמליות ללא אש. (ב) אין איסור 'משמיע קול' בטלפון משום שאינו כלי שיר (ונפלה בבירא טענה מרכזית של הרב עמאר על מערכת ההגברה כ'משמיע קול').

איש אמונו של הרב עמאר, הרב ציון בוארון, פרסם איסור עליה לתורה למי שסומך על דעת המקילים בקלנועית שבת, ואף הוא נמנע בעקשנות מלשמוע פרטים על טיבו ומקורו של סידור זה. לפלא בעיני שלא שמעתי מפיו, או מרבנים אחרים, גזירת עליה לתורה על אוהדי כדורגל אחרי חמין-של-שבת, למשל. אתמהה!

אין בידי פשר רציונלי ל'התנפלות עקשנית' זו של הרב עמאר, לא על מכון 'צומת' ולא על הרב אריה שטרן, אשר נקלע לזירה מרובת חזיתות עם עמיתו. ושמא מלחמת ש"ס בציונות התורנית בגו, ואולי שיירי עימותים עם הרב עמאר בסוגיות הגיור. לאלוקים פתרונים!