בעשור וחצי האחרונים אנו עדים למהפכה כללית בתרבות היהודית בישראל במגוון תחומים-מחשבה ופילוסופיה, קולנוע, תיאטרון,תקשורת, ובעיקר במוסיקה. המוסיקה היהודית היא אחד האלמנטים הגדולים או בעצם האלמנט העיקרי המבטא משב רוח רענן, בו אומנים רבים מכל השכבות הסוציולוגיות והמגזרים, יוצרים מוסיקה יהודית הנשענת על מקורות היהדות העשירים והרחבים במגוון צורות ביטוי כגון: טקסטים מקוריים, פיוטים של גדולי משוררי ישראל, מוסיקה אינסטרומנטלית (מוסיקה ללא טקסט)ברמה גבוהה וכן הלחנת פסוקים בצורה אומנותית השונה מהותית מהז'אנר החסידי.
עם התפתחות המוסיקה הזו וכן ריבוי האומנים בז'אנר, הוקמו בצורה טבעית גופים ומוסדות הנותנים במה למוסיקה זו בנוסף להצטרפות התקשורת והגופים החילונים בשנים האחרונות לאימוץ תרבות זו כחלק מהקונצנזוס הישראלי הרחב.
מוסדות שונים הוקמו למטרה זו, וכל אחד בסגנונו ובתפישת עולמו המיוחדת-מועדון "רשימו" בירושלים, "בית שורשים" בתל אביב (ליד שנקין), ו"בית מים" בירושלים (השייך לתנועת מעייני הישועה).
אחד המוסדות שקם גם הוא למטרה גדולה וחשובה זו הוא "מרכז ברודט לתרבות יהודית" (שוא נח ב-ד'!), ממוקם בבתל אביב והוקם לפני כ-6 שנים ע"י תרומה של משפחת ברודט-משפחה יהודית מגרמניה, שראתה חשיבות גדולה בהקמת מוסד זה כחלק מההתפתחויות התרבותיות הרבות בתחום היהדות (המשותף לכולם: דתיים, חילונים, ומסורתיים) המתרחשות בחברה הישראלית.
העיר תל אביב נבחרה על ידי המקימים כמרכז תרבותי חשוב מאוד בהויה הישראלית, מרכזי מבחינה גיאוגרפית ונוח לגישה, וכן מחזיק מוסדות תרבות רבים וגדולים אשר יש להם זיקה מכוננת עם התפתחות התרבות בישראל, ודבר נוסף הוא ההקצבות הרבות מצד המדינה והלו"ז הצפוף של אירועי התרבות בעיר מדי יום ביומו.
מרכז ברודט מחזיק אולם מופעים היכול להכיל 150 איש, ולכן פונה לסוג של הופעות בינוניות ומטה,לרוב הופעות אינטימיות ומיוחדות לקהל אנין האוהב מוסיקה ברמה גבוהה, החודרת ללב, למוח ומשם לנפש ולנשמה.
כאשר תרמה המשפחה את המקום-ייעוד המקום היה כפול: הוא הוקם גם כ"מכון תל אביב לחזנות" וגם כ"מרכז לתרבות יהודית".
פעילות המקום מתוקצבת וממומנת ע"י כמה גופים: עיריית תל אביב-מחלקת התרבות בראשות אביגדור לוין, משרד החינוך-האגף לתרבות תורנית, וכן ממכירת כרטיסים בערבי המופעים, בסכומים השווים לכל נפש.
מנהלת המקום שירה סיון-מונסונגו בת 35 נשואה, דתית לאומית ותושבת גבעת שמואל מציינת ומדגישה שהמקום פועל קודם כל כבשורה תרבותית ועל טהרת האומנות ופחות למטרות רווח.
בשנים האחרונות מאז הוקם, ערך 'מרכז ברודט' אירועים מיוחדים ומגוונים המשלבים בין התכנים היהודיים היונקים מן המקורות לבין מוסיקה עכשווית, בין היהדות לישראליות, ובין דתיים לחילונים. בין האירועים ניתן לראות הופעות של נשמה קרליבך לבד, וכן שילוב מיוחד של נשמה קרליבך עם מיקה קרני כשנה לאחר מכן.
בשנת 2007 למשל, היתה סדרת מופעים שנקראה: "מבגדד לספרד" וכללה ביצוע מוסיקלי מיוחד וחדשני של אומנים ישראלים לפיוטים של גדולי ישראל מתקופות שונות: בין המופעים באירוע זה- אתי אנקרי בביצוע שירי ר' יהודה הלוי(עוד לפני צאת אלבומה), ערן צור-רמב"ם, עובדיה חממה בשירי רב סעדיה גאון, ו-שלמה בר, 'אנסמבל היונה' והמוסיקאי דניאל זמיר בביצוע שירי ר' שלמה אבן גבירול(שירים שברי סחרוף מאוחר יותר הלחין ועיבד בדיסק נפרד).
בתקופה האחרונה חזר המקום לקיים הופעות איכותיות העוסקות בחיבור הישראליות למקורות היהודיים-ביום חמישי האחרון היה ערב קבלת שבת במחווה לר' שלמה אבן גבירול ע"י הזמר המיוחד המופיע במסגרת התזמורת האנדלוסית הישראלית-ליאור אלמליח.
בנוסף מקיים המקום סדרת הופעות במוצאי שבתות הנקראת: "חי במוצ"ש" לצעירים (או לצעירים ברוחם) שבה הספיקו להופיע הזמר שי גבסו ולהקתו (המראות) לפני כחודש בדיוק, לרגל צאת אלבומו החדש-'קראוון' העוסק הרבה בתכנים יהודיים ובתהליך רוחני שעבר לאחרונה ובנוסף עם חומר מאלבומיו הקודמים. וכן במוצ"ש האחרון-הופעה אקוסטית אינטימית של הזמר הותיק והמוערך מאיר בנאי עם חומר מאלבומו האחרון "שמע קולי" שעוסק הרבה בפיוטים בהלחנת פולק-רוק האופייני למשפחת בנאי בחיבור מזרח ומערב, וכן חומר מרגש ונוגע מכל אלבומיו.
הקושי לקיים הופעות רציפות וקבועות ב'מרכז ברודט' נובע מקושי להביא אומנים מוכרים ומפורסמים בתכיפות גדולה לקהל קטן(עד 150 מקומות) כיוון שהתקציב להופעות אלו הוא גדול יחסית. בינתיים, המקום משדר אופטימיות וכאמור מביא איתו רוח רעננה של שינוי במרחב התרבותי של ישראל, והעשרתו בתכנים יהודיים השייכים לכולנו: דתיים, חילוניים ומסורתיים בחיבור לזהותנו היהודית, הרחבתה והעמקתה כבסיס לבשורה גדולה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
