במסגרת סדרת המפגשים 'האיר פני כל המזרח', שעורכות קהילת 'אברהם יגל' בראשות הרב אבינדב אבוקרט, התארח רבה של ירושלים, הראשון לציון הרב שלמה עמאר, שדרש לפני הציבור בהלכה ובאגדה בענייני החג. האירוע התקיים בשיתוף עמותת בראשות ירון אטיאס.

הרב עמאר התייחס לנקיון שעושים לקראת פסח ושיבח גם את אלה ש"מחמירים" ועושים דברים שההלכה אינה מבקשת: "אשריכם ישראל. אלו שמגרדים ומנקים הקירות, כוונתם לשם ה', אף אם זה לא הכרחי ע"פ ההלכה, יש להם על מה שיסמוכו (כמ"ש בירושלמי), כי מחמירים להתרחק מן החמץ".

הרב עמר הוסיף ואמר כי "יזהר אדם שכל דבר של מאכל יכין בבית, כל מה שאפשר, כל מי שיכול להכין את האוכל שלו בבית – זהו ההכשר המהודר ביותר".

"כמו שצריך להיזהר מחמץ, צריך להיזהר מן הכעס. יש יצה"ר מיוחד בפסח של כעס. צריך להתכונן מראש, שאפילו אם יבוא אדם מבית הכנסת וימצא שהשולחן לא מוכן, והכסאות למעלה – הוא לא כועס. הכל בחיוך, בשמחה".

הרב עמר התייחס לעניין המרור בפסח ואמר: "המרור הכי מהודר, זה החסה. אמנם האשכנזים רגילים לאכול את ה"חריין", אבל החכם צבי חקר את העניין והגיע למסקנה שגם לאשכנזים המרור הוא מה שאנו קוראים כיום חסה. והסיבה שבגללה אכלו "חריין" זה כיוון שבאירופה לא היתה מצויה חסה, אבל וודאי שצריך שגם האשכנזים יאכלו חסה ולא "חריין"".

"אך יש לבדוק היטב את החסה. אפילו החסות שאומרים שנקיות מתולעים – יש בהן. התולעים לא מכירות הלכות או בד'"צים, הן נכנסות בכל מקום. לכן, הגברים יחוסו על מלאכת הנשים הרבה, ויתאמצו לנקות את החסות בעצמם. יש להפריד את כל עלי החסה אחד מן השני, ולגזור את העלים הירוקים לגמרי, כך שנשאר רק הקלח הלבן שבאמצע העלה. את הקלחים יש להשרות במים עם אמה (חומר ניקוי לכלים) למשך 5 דקות, ולאחר מכן לנקות כל קלח בנפרד עם ליפה בעדינות, ולשטוף תחת זרם המים היטב. יש להניחם במגש להוריד את המים שעליהם, ואז לבדוק לאור השמש כל קלח וקלח אם יש בו תולעת או דבר אחר".

הרב דיבר גם על עניינו של החג והדגיש: "ואת עמלנו אלו הבנים. לתת להם שימת לב מיוחדת. זה החינוך שהם סופגים את האמונה, אוכלים את האמונה (במצות), שותים את האמונה (בארבע כוסות), כמ"ש הזוהר שהמצות זה מיכלא דמהימנותא. כדאי לתת לילדים לקרוא את ההגדה, ולאפשר להם לומר פירוש, ולאחר מכן לשבח את הילד, להטמיע בו את האמונה ואת אהבת ה'".

הרב עמר סיפר כי "הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה רגיל לומר: אדם שבלע מצה – לא יצא ידי חובה, בלע מרור – מחלוקת, בלע הגדה – לכולי עלמא לא יצא ידי חובה. לכן לא למהר באמירת ההגדה אלא לקרוא במתינות, בנעימה, לשיר ביחד כמו "לכו נרננה" של קרליבך".

גם בעניין התבלינים הרב עמר ביקש להקפיד וקרא שלא להשתמש בכלל בכמון: "יש להיזהר בכל התבלינים הקנויים, כי מעורבים בהם מחמשת מיני דגן האסורים בפסח. ולכן, ראוי להימנע מלקנות תבלינים טחונים, אפילו שיש להם הכשר, אלא לקנות תבלינים שלמים, לבדוק היטב ולטחון כל אחד בביתו. חוץ מן הכמון, שהוא תבלין שקשה מאוד להבדיל בינו לבין שיבולת שועל (שהיא אסורה בפסח), ולכן אסור לגמרי להשתמש בו בפסח".