'בית הלל' היו נתונים ללחצים עצומים מצד 'ארגוני הטרור' הלהט"בים
במאמר ב'עולם קטן' התייחס הרב ארלה הראל לנייר העמדה של רבני 'בית הלל' ואומר כי הכוונה הייתה טובה "אך יצא בטעות מסמך שמתפרש כהכרה וקבלה של אנשים החיים בצורה שאיננה נכונה"
בשבוע שעבר התקיים ערב עיון ובו הוצג נייר העמדה של ארגון 'בית הלל', העוסק בשאלת יחסה של ההלכה ותורתנו הקדושה למעמדם של בעלי משיכה-תוך-מגדרית (בראשי תיבות: מת"מ. הביטוי שבו השתמשו מחבר המסמך – 'חד-מיניים', איננו מדויק כלל וכלל. כולנו חד-מיניים. אני, למשל, זכר. רק זכר. ואתם?)
שני חלקים במסמך – הראשון עוסק בשאלת היחס ההלכתי לזוגיות חד-מינית, והשני בשאלת ההכלה הקהילתית של מת"מניקים.
החלק הראשון מציג את הדברים הפשוטים, שלכאורה לא היה צורך כלל לאמרם – ההלכה מתנגדת התנגדות נחרצת לכל זוג של זוגיות ופעילות מינית תוך-מגדרית. נכון, פשוט לחלוטין, אך חשוב מאוד בכל זאת – מפני שיש קולות בשולי המחנה הציוני-דתי, בעיקר מכיוונם של ארגונים 'דתילוניים' למיניהם, המפקפקים בזה, ומנסים למצוא כל מיני נוסחאות מפולפלות ועקומות של התרת זוגיות חד-מינית חלקית.
אחד מנושאי הדגל של אג'נדה עקומה והזויה זו, אשר הציג עצמו במשך שנים כרב (ללא כל הסמכה וללא כל קהילה) מצוי במעצר כעת, לאחר שהתברר, לכאורה כמובן, כי הונה את הציבור והמציא 'מחלה ממארת' שלקה בה, אשר לא הייתה ולא נבראה – כפי ששיטתו התמוהה לא הייתה ולא נבראה.
מה לעשות, בעולם שבו כל אחד יכול להמציא ככל העולה על רוחו, ללא כל צורך לנמק ולהוכיח, יש צורך להבהיר את הברור. אין כזאת שיטה בהלכה, וכעת, אחרי ש'בית הלל', הגוף הליברלי ביותר הקיים בציבור, אומר דברים ברורים בנושא, נסתם הגולל על מעין נאלח זה.
על כך יבורכו חברי 'בית הלל', שעשו עבודה רצינית בבואם לפרסם מסמך זה, ישבו ודנו, והזמינו אף אותי הקטן להשמיע ממה ששמעתי מרבותיי בעניין, בהקשבה אמתית וראויה להערכה.
אך למרות כל הערכתי אליהם על חלק זה, חשתי קושי רב בקוראי את החלק השני של המסמך. שכן בחלק זה פרוסה שיטה הקוראת להכלה מלאה של מת"מניקים בקהילה, על פי עקרון ההכלה הכללי – וכי איננו מקבלים עוברי עברה אחרים לקהילותינו? ולמה ייגרע חלקם של עוברי עברה אלו מן השאר?
ולא היא, מכמה סיבות: ראשית, עצם עקרון הכלת עוברי עברה בקהילה זוקק דיון בפני עצמו, והוא איננו מושכל ראשון כלל ועיקר. אך גם אם נקבל אותו בשתי ידיים (ואני אישית אינני סבור כך), עדיין ישנם כמה הבדלים עמוקים:
1. הזוגיות היא הבסיס לקבלה – כלומר, לא מדובר פה באנשים שזוגיותם לגיטימית, ובמקביל עוברים עברות. עצם הזוגיות שלהם, שבשמה הם רוצים להתקבל לקהילה, מתוך הנחה שיוכרו כזוג בקהילה כמקובל בקהילותינו, היא תשתית האיסור. ההשוואה צריכה להיות לכאורה לקבלת זוג הנשוי בנישואי תערובת, או לכל הפחות זוג הטרוסקסואלי החי ללא נישואין, או ליתר דיוק – זוג של גבר החי עם אשת איש (אחר). האם נקבל לקהילה זוג כזה?!
2. מתן הלגיטימציה – איש אינו חושב שמותר לחלל שבת, וממילא קבלת מחללי שבת אינה מהווה לגיטימציה; אבל יש החושבים (בטעות, כנ"ל) שמותר לחיות בזוגיות עם בני מינם, וע"י כך יש מתן לגיטימציה לדבר. קבלת זוגות כאלו לקהילה יכולה להתפרש כקבלת הקו ה"הלכתי" הזה. אני לא מדבר מתיאוריה – אני מכיר קולות כאלה בשטח, מתוך המפגש היומיומי שלי עם הקהילה הלה"טבית, הרואה בקבלה לקהילה דתית הכרה בלגיטימיות של הזוגיות שלהם. אלה גם הקולות שעלו מן הרשת בעקבות הכנס – הנה, סוף סוף מקבלים אותנו כמו שאנחנו, והכול מותרים לך הכול שרויים לך, ה' ישמור.
3. מסיתים ומדיחים אחרים – רובם של המת"מניקים החיים בזוגיות גלויה אינם מסתפקים רק בחייהם הפרטיים, אלא הם בדרך כלל פעילים בארגונים המסיתים ומדיחים נגד ההלכה במרחב גדול: שותפים למצעדי גאווה אנטי-יהודיים ואנטי-הלכתיים (כולל המצעד התל-אביבי); פועלים להעברת הצעת חוק שתאסור טיפולים לשינוי נטייה מינית (ההצעה הדיקטטורית ביותר שהועלתה אי פעם בכנסת ישראל, שיש בה כפייה דתית של ממש ופגיעה בזכויות הפרט); מטיפים לאחרים על הלגיטימיות שבחיים זוגיים חד-מיניים ומסייעים למתבגרים לבחור בדרך חיים כזו, תוך כדי גרירתם ל'תנועות נוער גאה', שם ישמעו דברים המנוגדים לרוחה של תורה, במקום לנסות לעודדם לבצע רה-אוריינטציה של נטייתם המינית. נכון, לא כולם, אבל רובם. אם כן, האם לא נכון לחלק בין אלו שכן ואלו שלא? האם גם את מי שפוגע בי אני צריך לקבל ולהכיל?
בעבר שאלתי על הנושא הזה את מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, עמוד ההוראה שעליו נשען כל ציבורנו, והוא חילק את כלל המת"מניקים לארבע קטגוריות הלכתיות:
1. בעלי נטייה שאינם פעילים מינית – דינם ככל אדם, ואל לנו לפגוע בהם חס וחלילה.
2. אלו הפעילים מינית אך בצנעה – דינם של אלו ככל עובר עברה בסתר, שאין לדבר השלכות על מעמדו הקהילתי, אך יש לזה השלכות על מעמדו ההלכתי (כשרות לעדות וחזקת כשרות בכלל, ואכמ"ל);
3. אלו החיים בזוגיות גלויה, אך אינם מסיתים ומדיחים את הזולת – מעמדם כעוברי עברה רגילים, מותר להעלותם לתורה אך הם פסולים מלהיות שליח ציבור וכד' (עפ"י הנפסק בשו"ע לגבי אדם החי בגלוי עם אישה האסורה עליו הלכתית), ונחלקו הדעות בין גדולי הדורות האחרונים לגבי קבלתם לקהילה (ואכמ"ל);
4. אלו החברים גם בארגוני ההומואים ה"דתיים" שאינם מחויבים להלכה, ופעילים בהם – דינם כמחטיאי הרבים, ואין להעלותם לתורה, ובטח לא לקבלם לקהילה.
גם בלי להיכנס לדקויות הללו, יש כאן מגמה עקרונית, המשליכה על שאלת הקבלה הקהילתית. אני לא כועס חלילה על חברי 'בית הלל'. הם היו נתונים בלחצים עצומים מצד "ארגוני הטרור" של הקהילה הלהט"בית, שיודעים כיצד לדחוק כל אחד אל הקיר. הם באמת לא התכוונו – אבל יצא להם. בטעות. טעות מרה.
יצא להם בטעות מסמך שיכול להתפרש, וכבר מתפרש, כמסמך הכרה וקבלה של אנשים החיים בצורה שאיננה נכונה על פי ההלכה, כאילו הכול בסדר, כאילו רבנים נכבדים התירו לחיות כך, וחבל.
ועוד חבל, גם כי זה מסיט את המיקוד מהזעקה שכן צריכה להישמע – זאת המבקשת להגן על פרטים בעלי נטייה כזו, שלא חטאו ולא עוו, ו'זוכים' להשמצות פרועות חסרות רסן. אם השבוע דיבר איתי יהודי שאינו מוכן לארח בליל הסדר את אחיינו המת"מניק כי הוא מגעיל אותו, אז מצבנו חמור. אנו, תופסי התורה והרבנים, צריכים להילחם באמירות כאלו, המושמעות בשם התורה. כשם שלא נכון להתיר את האסור בשם התורה, כך לא נכון לחוש גועל כלפי שום אדם בשל נטיותיו!
לכן נסכם – יישר כוחם של חברי 'בית הלל' על שהבהירו אחת ולתמיד שאין כל היתר לזוגיות חד-מינית, ויהי רצון שנזכה כולנו לשוב בתשובה לפני ה' יתברך על כל חטאינו, שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו, ונזכה לשמחה גדולה בימי הפסח הבאים עלינו לטובה, בקדושה ובטהרה.
=======
הרב ארלה הראל הוא ראש בית המדרש הקהילתי בעפרה וראש ועדת האתיקה בארגון 'כמוך'
המאמר פורסם בגליון האחרון של העלון השבועי 'עולם קטן'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו