אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מי שמסרב להגיע לדרשת הרב בשבת – חייב נידוי

בדף היומי השבוע, נתקלנו בסוגיה בה רב חסדא מנדה את חכמי נזוניא בגלל שסירבו להגיע לדרשתו בשבת. הרב בנימין זאב בנדיקט זצ"ל ראה בסוגיה זו הלכה למעשה

מי שמסרב להגיע לדרשת הרב בשבת – חייב נידוי
  תלמידים בשיעור (אילוסטרציה פלאש90)

בעקבות הדף היומי (קידושין כה) שנלמד השבוע, נביא כאן דברים שכתב מו"ר הרב בנימין זאב בנדיקט זצ"ל – רבה של קהילת אחוזה בחיפה במשך ארבעים שנה, בנושא חשיבות דרשת הרב בשבת.

נאמר בגמרא: "סבי דנזוניא (= חכמי נזוניא) לא אתו לפירקיה דרב חסדא", רבה של סורא בימים ההם (כפי שנראה להלן, הם לא באו מפני שסבורים היו, שאין להם מה ללמוד מרב חסדא בהלכה). "אמר ליה (רב חסדא) לרב המנונא: 'זיל, צנעינהו'!" (לך הצניעם. רש"י: אמור להם להסגר ולישב בבית, וזה לשון נידוי לתלמיד חכם, כדאמר במועד קטן, לאמור לו בדרך כבוד: 'הסגר ושב בביתך').

חז"ל נמנעו, כידוע, מלהשתמש בעונש של נידוי כלפי תלמיד חכם. אף אם תלמיד חכם עבר על דבר, שחייבים עליו נידוי, העדיפו להלקותו ובלבד שלא לנדותו: "אמר רב פפא: 'תיתי לי, דלא שמיתי צורבא מרבנן מעולם'. (יבוא עלי שלא נידיתי תלמיד חכמים מעולם) אלא, כי קא מיחייב – היכי עביד? כי הא דבמערבא מימנו אנגידא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא" (אלא, כשהתחייב – מה עשה? כמו שבארץ ישראל, היו נמנים להלקות תלמיד חכמים ולא נמנו על נידוי).

רב חסדא עצמו היה, כידוע, לא רק גדול בתורה, אלא אף מפורסם בחסידותו. רבו, רב הונא, גדול הדור ויחידו, שלא רק חכמי בבל, אלא אף חכמי ארץ ישראל היו כפופים לו, אמר עליו: "חסדא שמך וחסדאין מילך", ואם על אף כל זאת רב חסדא ציוה להחרים את סבי דנזוניא, הרי שחז"ל ראו בסירוב לבוא אל שיעורו של הרב בשבת עבירה חמורה הראויה לעונש החמור ביותר.

יותר מזה, בהמשכו של המעשה נאמר: "אזל (הלך רב המנונא אצל סבי דנזוניא), אמר להו: 'מאי טעמא לא אתו רבנן לפירקא'? אמרו ליה: 'אמאי ניתי? דבעינן מיניה מילתא ולא פשט לן'! אמר להו: 'מי בעיתו מינאי מידי ולא פשיטנא לכו'?! בעו מיניה…? לא הוה בידיה. אמרו ליה: 'מה שמך'? אמר להו: 'המנונא'. אמרו ליה: 'לאו "המנונא" אלא "קרנונא" (רש"י: יושב קרנות אתה ולא בעל תורה)'! אתא לקמיה דרב חסדא. אמר ליה (רב חסדא לרב המנונא): 'מתניתא בעו מינך, דתנן …!".

העובדה, שחז"ל מצאו לנכון לספר על הביזוי שנתבזה רב המנונא על ידי סבי דנזוניא (בזיון רבו ובזיון עצמו) מלמדת, שכוונתם היתה להורות, שכל נסיון לבוא לקראת המסרב לבוא אל שיעורו של הרב, לפתוח לו פתח למתן אמתלא על מנת להצילו מעונש חמור – הנו פסול מעיקרו". עד כאן דברי הרב.

הלכה למעשה

במשך כל חייו חזר הרב בנדיקט זצ"ל ודיבר על חשיבותו של שיעור הרב בשבת כאירוע המאחד את כל הקהילה – והיה חובה. במשך כל שנות כהונתו קיים את השיעור השבועי בשבת אחר הצהריים בין מנחה לערבית, שיעור שהיה ברמה גבוהה והיה מקבץ אליו עשרות אנשים, גם מהשכונות הסמוכות, כאשר כל אחד נושא בידיו, כרך אחד של ספר תלמוד וכרך אחד של משנה תורה להרמב"ם, לפי הודעה שנמסרה מראש על ידי הגבאים.

את השיעורים המרכזיים היה נותן בשבת שובה ובשבת הגדול. לשם הכנתם היה הרב לוקח הפסקה מדרשת השבת כמה שבועות לפני והיה מוחלף על ידי למדנים מן הקהילה, שהיו "מכינים" את נושא השיעור עם שאר הקהילה.

במהלך השיעור המרכזי היה קהל המונים ממלא את בית הכנסת הגדול של שכונת אחוזה – המכיל כ-500 מקומות, כאשר הרב היה מלבן נושא מכל עבריו, בדרך כלל סוגיא מתוך משנה תורה, מראה את הקושיות שנתקשו בהם כל הפרשנים עד ימינו, ואז מראה  בדרך פשוטה וקלה כיצד למד הרמב"ם את הסוגיא, וכיצד על ידי מציאת המקור לדברי הרמב"ם מסתלקות כל הקושיות. צורה זו שהיוותה את נושאי מחקריו התורניים, מובאת גם בספרו, "הרמב"ם ללא סטייה מן התלמוד" (הוצאת מוסד הרב קוק).

באותן שבתות הייתה מוסרת גם הרבנית שיעור לנשים בבית הכנסת (בעזרת הגברים). גם לשיעור זה היה קהל ענק של נשים ואפילו מספר גברים רבים היו מתגנבים (לעזרת הנשים), כדי לשמוע את דבריה של הרבנית.

כפי שנכתב, הרב היה מקפיד שכל בני הקהילה יגיעו לשיעור. בשנה אחת בא אחד מבני הקהילה למכור חמץ בימים שלפני פסח בבית הרב. שאל אותו הרב ואיפה היית בדרשה של שבת הגדול? גם בתוך קהל של כמה מאות אנשים, שם לב הרב לכל אחד מבני הקהילה אם הוא נוכח או לא.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
חריף. תודה
| 07-04-2016 15:14
2
עוד הערת שוליים של הרב במאמר:
ניסן יואלי | 07-04-2016 15:22
חז"ל ובעקבותיהם הרמב"ם הורונו לשים לב לא רק למה שחכמים אמרו אלא גם למה שלא אמרו. והנה, באחת מסוגיות התלמוד, סנהדרין יז ב, מזוהים הכנויים של תנאים ואמוראים שונים, כגון "רבותינו שבבבל - רב ושמואל ... דייני דנהרדעא - רב אדא בר מניומי, סבי דסורא - רב הונא ורב חסדא, סבי דפומבויתא - רב יהודה ורב עינא" וכו'. "סבי דנזוניא" אינם נזכרים כלל. אמור מעתה מה גדול תוקפה של ההצנעה, שהטיל רבה של סורא על סבי דנזוניא.
3
הספור
מנדל | 07-04-2016 16:53
אני הבנתי אחרת. אם אין לרב שלך תשובות לשאלות שלך לך תמצא רב שיש לו התשובות. עיין חולין ז. אותו דבר.
4
שיטת הסימנים
זה עובד | 07-04-2016 21:01
סימן הדף. כ'בוד ה'תורה . סימנים שיעזרו לך לזכור את דפי הגמרא. שיטת הסימנים זו שיטה שפיתח הרב שמידט ראש ישיבת שבי שומרון
5
צילום האילוסטרציה
ירושלמי | 11-04-2016 11:12
אינו של תלמידים בשיעור, אלא צילום בית המדרש של מרכז הרב באזכרה כלשהי. (בקדמת הצילום רואים דוקא מישהו מתנמנם ולא מקשיב... אולי זה גם סוג של התנהגות בשיעור)