סערת הירי על המחבל בחברון, ובעיקר חוסר הגיבוי של ראשי מערכת הבטחון ללוחם שירה על מחבל שוכב, נמשכת.

ההתבטאויות של הרמטכ"ל ושר הבטחון, נגד פעילות המחבל, עוד בטרם הסתיימה החקירה מלמדות על תפיסת העולם של השניים, ובעיקר שר הבטחון יעלון, שכבר חזה את הסיטואציה בספרו 'דרך ארוכה קצרה', בה תיאר את החיכוך שבין חיילים צעירים לבין אוכלוסיה פלסטינית על רקע פיגועי הטרור.

תפיסתו של יעלון, היא שהאחריות נמצאת על המפקדים, לוודא שהחיילים לא פועלים מסערת רגשות במקרה של אירוע טרור.

את הדברים הבאים כתב יעלון בנוגע לפעולות נקם של לוחמים צעירים נגד אוכלוסיה אזרחית והם מדברים בעד עצמם:

"המלחמה היומיומית שמתנהלת במחסומים, בסריקות, בסיורים ובמעצרים – שוחקת ועלולה להביא לקהות חושים. אבל דווקא מלחמת האין ברירה הזו מחייבת את המפקדים לעשות הכל כדי שבסופה של מלחמה נדע "לנצח ולהישאר בני אדם". אדם, בעיקר חייל צעיר החווה נפילת חבר או מראה של אזרחים שנרצחו או נפצעו בפיגוע, עלול לתרגם זאת למעשה הנובע מסערת רגשותיו."

"האתגר הפיקודי הזה מחייב את המפקדים להטמיע בקרב החיילים את הערכים העומדים למבחן אינטנסיבי יומיומי בנטל המלחמה שהם נושאים על גבם. המפקדים צריכים להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם כדי למנוע הידרדרות מוסרית: חינוך, פיקוח, בקרה, אכיפה וענישה. אל למפקדים לשכוח שהאימרה "המרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים" חלה בראש ובראשונה עלינו, ושאת האויב צריך לנצח ולהישאר בני אדם."