"עצוב שעדיין מתרגשים לראות פרופסור מרוקאי"

יו"ר מפלגת 'הבית היהודי', שר החינוך נפתלי בנט, התייחס היום (חמישי), להחלטתו להקים את ועדת ביטון, ועדה אשר תבחן בכל שלבי הגיל, את העמקת שילובם של תכנים אודות חייהם של קהילות יהדות המזרח וספרד בראשות המשורר ארז ביטון.

במסגרת יום עיון בנושא  "השכלה גבוהה וצמצום פערים" שנערך באוניברסיטת בר אילן, אמר בנט: "לא ידעתי ש- 80% מהתיישבות הנגב והגליל מיושבת בעולי עדות המזרח. האם למדתי אי פעם על רבי חלפון? מאור זגורי אומר שהוא מדקלם את סיפור עולי אירופה, אך לא מכיר את סיפורו של סבא שלו. אנחנו לא עושים טובה לעדות המזרח, אלא לכל עם ישראל. סיפור השואה שייך לכולם ולא רק לאשכנזים, וכך גם סיפורם של עולי עדות המזרח. אנו נמצא את הדרך החווייתית לספר את הסיפור המלא. אני מאחל שבעוד 10 שנים כל ילד וילדה בישראל יהיו בעלי הזדמנות שווה, ללא קשר לעושרם ואושרם של הוריו".

מנהל מרכז דהאן, ד"ר שמעון אוחיון, ציין כי "כשעוסקים בבניית חברה בישראל ובגיבושה מבחינה תרבותית, העיקר הוא ההכרה בתרומה וביצירה של אישים ודמויות מרכזיים בכל קהילה. אישים ודמויות מתחילים ממנהיגים רוחניים כרבי חיים בן עטר, רבי שלום שבזי, רבי יוסף חיים, רבי אברהם אזולאי וממשיך במשוררים וסופרים שמפארים את היצירה התרבותית כיום יחד עם חתני פרס נובל בפיזיקה וברפואה שמוצאם מקהילת מרוקו. העיקר הוא הצבתם בתוך התמונה הכוללת של תרבות ישראל שאנו מציגים לנוער. במהלך 16 שנים קיימנו במרכז דהאן 160 כינוסים ארציים ועוד 34 כנסים בינלאומיים שהולידו 29 ספרים – יבול מבורך על כלל קהילות ישראל כתימן ומרוקו, בוכרה וקווקאז. מה שנשאר למערכת החינוך הוא לקחת את התכנים ולהכניסם לתכניות הלימודים". עוד ציין ד"ר אוחיון כי "צריך לזכור שסיכוייו של תלמיד בעיירת פיתוח להגיע לאקדמיה נמוך משמעותית מסיכוייו של מקבילו בראשון לציון וברעננה. אני קורא לממשלת ישראל להשקיע בתקצוב הדיפרנציאלי ולתקן את העוול הזה, אם אנו רוצים לצמצם באמת את פערי ההשכלה והתעסוקה".

יעקב מרגי, יו"ר וועדת החינוך של הכנסת, אמר כי "אם היו מאפשרים לנו לקיים את השיח על שיוויון לפני שלושה עשורים לא היינו צריכים לדבר היום על צמצום פערים, ולא היו מתפלאים ואומרים- 'תראו את הפרופסור הזה שמגיע מצפון אפריקה ותראו איך הוא מצליח'. אם מישהו חושב שהשכלה גבוהה היא לא כלי לצמצום פערים – שיחזור לכיתה א'. לדחוף את החלש מאחורה זה לא רק במסע אלונקות, אלא כל הזמן, כי אנחנו חלק מקולקטיב שבו כולם ביחד, כמו בכיתה ובדומה לפלוגה. במשך שבעה עשורים היו גורמים שהיו עסוקים בלדכא את החשיבה, לדכא תרבות, לדכא חיים. צריך להנגיש את האוכלוסיות. ואין דבר כזה שאי אפשר".