תשובה למכתב הפתוח של עמותת "עצת נפש"

קראתי את מכתבו של דוד מעצת נפש לח"כ שנלר.

אבהיר בתחילת דבריי: ההלכה עוסקת בפעילויות מיניות, אך לא בזהויות מיניות. בהלכה אין איסור על זהות הומוסקסואלית, והיא עוסקת ביצרים מיניים שעלינו לשלוט בהם.

קיים בלבול בין "נטייה מינית" (תופעה ביולוגית- פסיכולוגית) לבין "זהות מינית" (בעל משמעויות פוליטיות – חברתיות בעיקר). לכל אנוש יש נטייה מינית כלשהי. המנעד של הנטייה המינית הוא רחב ומורכב – אך כולו בתחום הביולוגי – פסיכולוגי. אנחנו לא מבקשים ח"ו לשנות את ההלכה.

בכל ספרות חז"ל וחכמי ישראל לא הייתה מעולם דרישה מאדם בעל נטייה שונה לשנות את נטייתו. לא עלה על דעתם לדרוש דבר כמעט בלתי אפשרי וקשה מיצור אנושי

התורה יודעת שיש לאדם יצרים ותאוות קיימות והיא דורשת שיתגבר עליהם.

המגמה שבאה מצד "עצת נפש" ורבנים התומכים בה, של "חובה להשתנות" ושליחה אוטומטית לטיפולי המרה, המסמנת את הנטייה המינית השונה כאויב, ומנסה "לשחרר" אנשים ממנה, באה מתוך ערבוב פרשיות אמוני – חברתי – פסיכולוגי.

לשיטתם של עצת נפש, טיפולי המרה הם הדרך הבלעדית והנכונה בלבד, למרות שאין כל הוכחה מחקרית לכך שהטיפולים המוצעים עוזרים לשינוי בסיסי של הנטייה המינית ולא נעשה אף מחקר רציני במתודולוגיה ראויה.

ב"עצת נפש" לוקחים אחריות רק על הצלחה בלבד ונשאלת השאלה מה באמת עם סיפורי ההצלחה הללו שדוד וחבריו מדברים עליהם? האם לא מחובתנו לחקור את מקרים הללו לעומק על מנת להבין יותר האם ההצלחות הללו הן שינוי דרסטי של "הפיכת הומוסקסואל להטרוסקסואל" או שמא בחורים שהיו עם נטייה דו כיוונית או שבגלל טיפול פסיכולוגי של העצמה אישית "תיקנה" אותם (מה שאגב לא קשור ל"טיפולי המרה" בכלל)?

מה לגבי לקיחת אחריות על כשלון בטיפול ? מה עם אמירה מפורשת שהארגון אינו שולל את האפשרות שיהיה אדם דתי בעל נטייה הומוסקסואלית בד בבד עם שלילתו את המעשה האסור.

לפתרון החדשני של "עצת נפש" אין אח ורע בכל תולדות ישראל וזוהי קריאת תיגר על הטבע האנושי.ע"פ דרכם של המצדדים בכך (בטיפולי המרה) אין אדם יכול להתגבר על תאוותיו המיניות ולכן הם יעשו הכל לשנותה.

האם זו דרכה של היהדות? האם אין היהדות אומרת "אפשי ואפשי אבל מה אעשה"? האם הפסקנו להאמין בחשיבות וביכולת האדם לנצח ולגבור על יצרו?

התורה אינה מחקר פסיכולוגי או גנטי – היא ספר הוראה. התורה אומרת: מותר, אסור ורצוי

אין בה התייחסות לשאלת האוריינטציה המינית – לא לחיוב ולא לשלילה וידוע כי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו.

הפתרון הנראה לענ"ד הוא להציג את ההלכה כמכוונת את האדם להגיע לדרגת קדושה גבוהה יותר כל הזמן, שכדי להגיע אליה יש להתמודד עם המציאות.

שרביט המלוכה ביד האדם לאותו מקום שיטה את מחשבתו והרהוריו ומשם יצמח ויתפתח עולמו.

במציאות הנוכחית, התמודדותו של האדם ההומוסקסואל כורכת איתה קשיים לא פשוטים במישור הנפשי ועל כך נאמר "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". מי שאינו מודע לגודל הקושי יתקשה להבין כמה המאבק מורכב וכואב.

אנחנו בארגון הו"ד פועלים מתוך אמונה שהגיע הזמן להפסיק את הכאב ולנהל שיח רציני ואחראי, ולמצוא פתרון חברתי והלכתי. ארגון הו"ד מחויב לתורת ישראל ולהלכה היהודית ופועל בשיתוף פעולה עם רבנים ת"ח.

הדיון הציבורי אותו אנו מקיימים לא נובע מתוך רצון לחיי הפקרות או נהייה אחר היצר. אנו עושים זאת בגלל הרצון להמשיך ולהיות שייכים לקהילותינו, למשפחותינו ולציבור הדתי בכללו.

ולכן ראינו לנכון להשמיע את קולנו מתוך אחריות לתורת ישראל ומתוך האמונה כי על האמת להישמע. מעל ל 3,750 פונים להו"ד במשך השנתיים וחצי הראשונות להקמת הארגון מדברים בעד עצמם.

החשש כי דיון יכול להשפיע על מתבגרים לבחור ב"דרך הקלה" אין לה כל צידוק.

אף אדם, גם לא מתבגר, יבחר לחיות כהומוסקסואל בגלל עולם המדיה, ולא בגלל אופנה חולפת,

הדיון הציבורי או בשל קיומו של ארגון כמונו.

לחיות כדתי הומוסקסואל הוא הדרך המורכבת ביותר שקיימת בעולם הדתי.

אנו בארגון הו"ד עושים כל מה שניתן על מנת לחזק. אנו רוצים לגרום לבחורים להבין שהם בניו של הקב"ה כמו כל אחד ושהם צריכים לשמור את כל המצוות ולהתמודד עם העניין ושלא תתערער בהם חלילה האמונה.

התמודדותם של תופשי התורה עם שאלות החיים, מחייבת התמודדות עם יציאה רוחנית מכותלי הגטו הישיבתי המסודר אל מרחבי החיים אשר תביא עימה את בשורת רוממות האדם אל בית המדרש.

זהו אתגר שבית המדרש האמיתי אינו בורח ממנו אלא משתמש בו כדי לבחון את תופעת התורה המיוחדת לדור שלנו. אם נמצא נתיבות בבית המדרש, במקומות בו עוסקים בעולמות אידיאיים ובתפיסות עולם יסודיות, ללימוד ולהתמודדות עם הסוגיות הניצבות מולנו, כמו זו של הו"ד, נעלה קומה יחד בבניין הקומה היהודית והישראלית.

עלינו להשקיע מאמץ רב בהתאמת הערכים הנצחיים בהם אנו מאמינים לאור מצוקות כל דור ודור. חשיפה זו מסייעת לכל אחד להיפגש עם צלם האלוהים שבקרבו. היכולת לעצב משנת חיים סדורה הינה המפתח ליצירת זהות אמונית דתית מוצקה בימינו אנו ואינני רואה דרך אחרת מזו הבאה לידי ביטוי בדברי התורה "ובחרת בחיים". חושבני, כבני תורה, שעולמנו ההלכתי מאפשר לנו למצות את האיזונים הנכונים ולמצאם.

אני קורא לדוד ולחבריו בע"נ לבוא לשבת איתנו לשולחן כדי לקיים דיון משותף ואמיתי.

==

הרב רון יוסף הוא מנהל ארגון הו"ד