מה הייתם עושים לו הייתם מפקדי מחלקת הל"ה? - סרוגים

מה הייתם עושים לו הייתם מפקדי מחלקת הל"ה?

65 שנים עברו מאז יצאה מחלקת הפלמ"ח מהר טוב בדרכה לגוש עציון הנצור, מסע שאותו לא הצליחה להשלים. ביום חמישי בלילה, ישחזרו אלפי צועדים את המסע, כשהם יוצאים בשעה המקורית המדויקת והולכים במסלול המקורי ומתמודדים עם ההתלבטויות של מפקד המחלקה דני מס הי"ד.

author-image
מה הייתם עושים לו הייתם מפקדי מחלקת הל"ה?
  מפקד הל"ה. דני מס

נתיב הל"ה, היא שם נרדף לאחד מקרבות הגבורה ההרואיים והקטלניים ביותר בתולדות מלחמת העצמאות.

מחלקת לוחמי פלמ"ח שמנתה ארבעים לוחמים, התארגנה באזור בית שמש, כדי לצאת ולסייע לגוש עציון הנצור. לשניים מן הלוחמים לא היה נשק אישי, והוחלט כי הם לא ייצאו למסע, כך שלדרך יצאו רק שלושים ושמונה לוחמים. היציאה התעכבה בשעתיים מהתכנון המקורי.

במהלך הדרך, אחד הלוחמים נקע את רגלו, וכדי לא לעכב את שאר הלוחמים הוחלט להחזירו בליווי שני לוחמים נוספים. בשעה 01:00 בלילה נפרדו השלושה מן המחלקה, זו הייתה הפעם האחרונה שהשלושים וחמישה נראו בחיים.

הלוחמים נתגלו במהלך הדרך, ונאלצו לנהל קרב מול כאלפיים ערבים, חלקם לוחמי מיליציה של עבד אל קאדר אל חוסייני. הלוחמים ניסו לתפוס עמדות בגבעה סמוכה, המכונה כיום "גבעת הקרב" שם נלחמו עד הכדור האחרון. בסופו של הקרב נהרגו כל שלושים וחמשה הלוחמים.

מכיוון שאף אחד מהלוחמים לא שרד כדי לספר את מה שקרה במהלך הלילה, סיפורים רבים החלו להיות מסופרים. אחת האגדות המפורסמות היא על כך שהלוחמים התגלו על ידי רועה ערבי זקן וריחמו עליו. אותו ערבי הוא שהסגיר אותם לכפרים הערבים. סיפור זה לא אומת מעולם.

גם שאלות רבות על תהליך קבלת ההחלטות של מפקד המחלקה דני מס, עלו במהלך השנים. מדוע יצאו לדרך בעיכוב ולא חיכו ליום אחר? מדוע אחרי שהתגלו הלוחמים, הם לא התחבאו במערות באזור, אלא העדיפו לנהל קרב? יש התוהים בכלל על הצורך בשליחת מחלקה שלמה ל"מסע התאבדות" בלב שטח ערבי עוין.

חלקת הל"ה בחלקה הצבאית בהר הרצל (ויקיפדיה)

לשחזר את המסע דרך הרגליים

מי שמנסה לתת מענה לשאלות אלו, הוא אורן מס, אחיינו של מפקד המחלקה, דני מס הי"ד. כבר כמה שנים שהמועצה אזורית גוש עציון מארגנת מסעות בעקבות הל"ה. ביום חמישי, בתאריך הסמוך ליציאת השיירה המקורית, יתקיים האירוע השנתי הגדול. כ-5,000 צועדים הולכים באותה דרך בה צעדה השיירה המקורית. אנשים שצעדו במסע מתארים את המסלול כ"רחוב דיזנגוף באור יום".

אורן מס, מנסה לדייק יותר בשחזור, הוא עצמו יוצא בשעה המדויקת של המסע המקורי (23.05 מהר טוב, ו – 01.03 מזנוח, לפי עדות שלושת החוזרים ה"נקועים"). במהלך הדרך הוא משתף את הצועדים איתו, בפרטים על אותו לילה בשנת 48' ומתלבט איתם ביחד מה לעשות בכל שלב.

בנוסף לשאלות ששואלים ההיסטוריונים והובאו למעלה מוסיף עוד כמה שאלות. שניים מתוך 40 הלוחמים המיועדים היו ללא נשק. לקחת אותם בתור "סבלים"? מסדר היציאה מהר-טוב התאחר מסיבות שונות. השעה 11 בלילה. יוצאים או דוחים שוב? אחד מתוך 38 הלוחמים שיצאו נקע רגל: מחזירים אותו או ממשיכים? מחזירים אותו לבד או עם ליווי? כמה ליווי?

גם על הקרב עצמו שואל מס שאלות: מה המסלול הרצוי: נחל גדור או נחל עציונה? מיתוס הרועה הזקן? היה או לא היה? ואם היה – האם צריך להרוג אותו? אחרי שהתגלתה המחלקה ליד הכפר צוריף. חוזרים או ממשיכים? אם ממשיכים, באיזו דרך? איך לוחמים עם 35 חיילים מול 2,000 חמושים? איך לשרוד על גבעת הקרב?

מפת מסע הל"ה מאתר ההנצחה של המועצה אזורית גוש עציון

במסע מבקש אורן מס, מכל אחד להיות לצורך הענין בנעליים של דני מס, והוא מבקש מהמשתתפים לחוות דעה איך הם היו נוהגים בכל אחת מההתלבטויות, לאחר ששמעו את כל הנתונים."

בשיחה עם "סרוגים" אומר מס, כי דודו קיבל את ההחלטות הנכונות. "מנסיוני במסעות אלה אני מקבל תשובות די מובחנות באחידותן: 95% מהנשאלים והעונים אומרים שהיו עושים בדיוק כמו שעשה דני בצמתי ההתלבטות השונים."

מה הביא אותך לחקור ולשחזר את מסע הל"ה?

"הענין החל 'לבעור' אצלי לאחר ששמעתי כמה מבקרים שהם "חכמים לאחר מעשה", כשעיקר הביקורת היתה שיצאו מאוחר מידי, עד כדי מסע "התאבדות".

"במסע שאני עורך מידי שנה בדיוק בשעה שהם יצאו, אנו מגיעים לנקודת הגילוי ליד כפר צוריף כשעה עד שעה וחצי לפני שהגיעו הם (05.30). זה אומר שבדרך קרה עוד משהו שאינו ידוע לנו כי אף אחד לא חזר לספר."

"המסקנה שלי היא הגבורה האדירה של הלוחמים. אחרי הגילוי הם היו יכולים לסגת כשראו כוחות עודפים מולם, אך העדיפו להסתתר במשך כל היום ולחכות ללילה להמשך התנועה מצפון לציר המתוכנן, אלא שהגורל רצה אחרת."

אנדרטת הל"ה בנתיב השיירה בעמק האלה (אבישי טייכר)

חשבון פתוח עם אנשי צוריף

"כל הגופות של הלוחמים, בלי יוצא מן הכלל התגלו מרוטשות ומחוללות (ראיתי תמונות של הגופות שצילם הקצין הבריטי דוגין בשטח כשאסף את הגופות). גופה אחת אף היתה כרותת ראש." מתאר אורן מס

"הקרב היה הוגן, כי זאת מלחמה, ולכל צד היה נשק, ומה לעשות, הערבים נצחו. קורה. אבל על חילול הגופות לאחר הקרב – על זה החשבון עם אנשי צוריף וג'בע לא תם. 'כולו כאלב ביג'י יומו'."

תמונות משחזור מסע השיירה בשנת תש"ע (מועצה אזורית גוש עציון)

==

המעוניינים לקחת חלק בצעדת הל"ה ביום חמישי מתבקשים ליצור קשר עם מועצה אזורית גוש עציון. קבוצות: 02-9933863 תיירות גוש עציון. אנשים פרטיים: 02-9935133 בי"ס שדה כפר עציון.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
יש גם במוצ"ש ערב בנושא בבי"ס שדה כפר עציון
יוני | 16-01-2013 21:01
בהשתתפות יוחנן בן יעקב שחקר את הפרשה, יהודה עציון, הרב יעקב מדן ועוד. ידונו בנושא טוהר הנשק.
2
היכולת להתייצב מול העובדות
יצחק | 04-04-2013 0:24
שחזור מסע הל"ה הינו פעולה חינוכית ממדרגה ראשונה. התועלת האמיתית ממסע זה צריכה להיות הפקת לקחים מהמסע ותוצאותיו. לנגד עיננו צריכים להיות שתי עובדות מרכזיות הראשונה הינה הקרב לא היה קרב גבורה. בקרב נהרגו 35 לוחמים המצויידים במיטב הנשק לערבים כמעט ולא נגרמו אבדות. המסקנה הינה שלא נוהל קרב הגנה משמעותי. העובדה השנייה הינה -היציאה המאוחרת של הכוח. מפקד הכוח המקומי ניסה להניע את דני מס מלצאת באיחור אולם ללא הצלחה. את התעקשותו יש לראות על רקע העובדה שגם בלילה קודם הוא לא הצליח להוציא את הכח בזמן (במקרה זה ביצוע המשימה בוטל מסיבות אחרות. על רקע זה אין מנוס מהמסקנה כי המדובר בכשל פיקודי. הן היציאה המאוחרת שככול הנראה גרמה לאנשים שנשאו נשק ואספקה לגוש לעייפה, ואשר היו ככול הנראה עייפים מפעילות מבצעית קודמת והן ניהול קרב הגנה פרובלמטי חברו לכשלון צבאי מפואר. לימוד העובדות יסייע להפקת לקחים והמנעות מטעויות דומות בעתיד