[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: כיצד להתייחס לחסידות חב"ד?

ת: חב"ד הוא זרם מהזרמים הכי חשובים בחסידות. אך אינו כל החסידות. וגם החסידות אינה כל היהדות. לכן חב"ד הוא חלק חשוב ביהדות אבל לא כל היהדות.

ש: מה מיוחד בחב"ד?

ת: תיקון הפרט. בעל התניא היה בלי ספק אדם גדול מאוד. עיקר עניינו הוא תיקון נשמת הפרט, ההעמקה במכמנים הפנימיים של הפרט, כדי לטהרו ולרוממו.

ש: לא מדובר בספר התניא על כלל-ישראל?

ת: פעמים בודדות. אולי פעמיים-שלוש. וזה בעיקר במובן של סכום נשמות היהודים ולא במובן של נמשת האומה, נשמת הכלל.

ש: במה זה בא לידי ביטוי בימינו?

ת: בתחית האומה, כלומר: בנין הארץ, שיבת ציון, הקמת המדינה, מלחמות ישראל. כל אלה אינם הנושא שלהם.

ש: זה לא חשוב להם?

ת: ודאי חשוב להם, כי זה משיק לעולמו של הפרט. ודאי ענייני הכלל והפרט נוגעים זה בזה. אבל בעיקר, הם עסוקים בפרט.

ש: וזה לא חשוב?

ת: ודאי חשוב מאוד, חיוני מאוד. אבל זה לא כל המלאכה. ואיפה כל המלאכה? – כל היהדות כולה, ולא זרם אחד.

ש: ומרן הרב קוק לא היה זרם אחד?

ת: לא. הוא ביקש לא לעשות ממנו זרם: "אל תעשו לי קוקיסטים" (לשלושה באלול מו). אלא המאמץ הגדול שלו היה האחדות הכוללת, לא זרם נוסף, אלא האחדות הפנימית של כל הזרמים.