ברוך א-לוהי שמעון בן שטח

מלאכתו של גדול חכמי ישראל בתקופת בית חשמונאי, רבי שמעון בן שטח, הייתה ניפוץ כותנה. פעם באו אליו תלמידיו וביקשו: 'נקנה לך חמור, וכך לא תכתת את רגלך כשאתה מנפץ כותנה'. הלכו לישמעאלי אחד וקנו ממנו חמור.

'מעכשיו אינך צריך לעבוד', בישרו התלמידים לרבם. 'מדוע?', תמה רבי שמעון. 'על החמור שקנינו הייתה תלויה אבן יקרה', הסבירו בחיוך. 'המוכר ידע שהוא נותן לכם אבן יקרה?' תהה רבי שמעון. 'בוודאי שלא' השיבו התלמידים.

'תחזירו את האבן', אמר רבי שמעון, 'חמור קניתי, אבן לא קניתי'. הלכו והחזירוה לאותו ישמעאלי. קרא עליו אותו ישמעאלי: 'ברוך ה' א-לוהי שמעון בן שטח'.

תמהו התלמידים. 'לא כך לימדת אותנו, שאין חובה להשיב לגוי את אבדתו?'. נזף בהם רבי שמעון. 'אתם חושבים שרבי שמעון בן שטח ברברי?! נוח לי לשמוע את המשפט 'ברוך א-לוהי היהודים יותר מכל כסף וזהב שבעולם' (ירושלמי ב"מ ב:ו, מדרש דברים עקב:ג, בעיבוד קל)

* * *
אחד מענקי חכמי ישראל בדור הקודם, רבי מאיר שמחה מדווינסק, דן בספרו 'משך חכמה' בחומרת רצח הגוי. קודם מתן תורה, דינו של רוצח הגוי היה מיתה. 'שופך דם האדם, באדם דמו ישפך'. לאחר מתן תורה נשאר האיסור החמור של רצח הגוי, אך נקבע כי מעתה עונשו של רוצח הגוי מסור לשמים. מדוע?

רבי מאיר שמחה דן בהסבר שמביאה המכילתא לשאלה, ואחר כך הוא מציע תשובה חדה ונוקבת משלו: 'על ישראל שהרג בן נח ישנו מלבד חטא הרציחה גם עוון נוסף והוא חילול השם יתברך. בירושלמי הפליגו וסיפרו על רבי שמעון בן שטח: 'נוח לו לשמוע ברוך א-לוהי היהודים יותר מכל שכר שבעולם'.

אם בדיני ממונות הדברים נכונים, כל שכן שהם נכונים ברציחת גופו שיש בה חילול שמו הגדול. על חילול השם אין תשובה מכפרת, ולא יום הכיפורים, ואף לא יסורים, ורק מיתה ממרקת – "אם יכופר לכם העון עד תמותון". נמצא שלרוצח הגוי יש דין עונש מיתה על חילול השם.

רוצח הגוי חייב מיתה על חילול השם, איך יכופר לו על ידי אותו עונש מיתה גם חטא הרציחה החמור? ולכן דינו מסור לשמים…' (משך חכמה כא:יד, בעיבוד קל).

הרוצח את היהודי ח"ו, מתכפר בעונש המיתה, עוונו של רוצח הגוי ח"ו גדול ומיתתו לא תספיק לכפר על חילול השם הגדול ועל נטילת נשמתו של בן אנוש.

* * *
המאבק הרצחני עם הגויים שסביבנו ('שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו'), לא ישכיח את תפקידנו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, עבורנו ועבור העולם כולו. 'כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'.

אין רצונו של הבורא בהשחתת הגויים שסביבנו. 'ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם…'. רצונו שנהיה חברת מופת המקדמת את תיקון העולם במלכות שדי, והקוראת לעולם כולו לדעת ש'ה' א-לוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה'.

תפקידנו להעלות את יושבי העולם לרמה המוסרית של התורה שלנו, ולא להידרדר לתהומות הלא מוסריים שלהם. לא נעתיק מהגויים אשר סביבותינו את הברבריות, האכזריות והרשע שלהם אלא נדאג שהם ילמדו מאיתנו מהו אור, יושר ומוסר.

טעות חמורה היא להניח שהחברה העולמית של הגויים מוטב לה שלא נבראה. לחברה העולמית יש תפקיד מרכזי בעולמו של הקב"ה. עלינו, כ'לב האומות', להוביל אותה קדימה במסילה העולה בית אל.

קידוש ה' אינו תלוי רק במה יחשבו היהודים על תורתינו הקדושה, קידוש ה' תלוי גם במה יאמרו עלינו הגויים. עלינו ועל א-לוהינו.

===========

המאמר יתפרסם בשבת הקרובה בעלון 'שבת בשבתו'