"אנחנו היום בשטח הכי גדול מאז ימי דוד המלך. בשלהי בית שני חווינו תקופה של הרבה בטחון עצמי, שאיפשר פריחה ושגשוג ופלורליזם, ובית שמאי ובית הלל, אפשר לאפיין את התקופה הזו כתקופת פריצה עצומה. ואז חרב הבית, ונשארנו תקופה מסויימת בארץ ישראל ועדיין הפריחה התרבותית המשיכה, עד שגלינו ונותרו מעט מאוד יהודים בארץ", כך פתח יו"ר 'הבית היהודי', השר נפתלי בנט את דבריו בכנס על יהדות ודמוקרטיה שהערך בסוף השבוע האחרון באוניברסיטת בא רילן.
לדברי בנט: "נכנסנו לעידן הגלות שהיה עידן הישרדותי. כשאתה נוגע בצב הוא מכניס את הרגליים וקופא. ההישרדות של עם ישראל, בהמון גלויות, בסביבות בדרך כלל עוינות הוא בגדר נס. מהיוונים של פעם לא נשאר כלום וגם לא מהמצרים, אבל כל אחד מאיתנו אם היה נזרק 2000 שנה אחורה היה יכול להסתדר מבחינה לשונית. אבל במצב ההישרדותי למעט הבזקים קצרים אתה משתבלל. וכך עברנו 1,800 שנה עד שהתחילה ההשכלה, שגרמה לכך שמי שיצא להשכלה – מעט מאוד מתוכם נשארו יהודים לאורך זמן. מנדלסון, ילדיו כבר התנצרו. זה לא היה בר קיימא. אלא שבדיוק בשלב היציאה, קיבלנו מתנה גדולה מאוד שהשמרנות הדתית לא הייתה מאפשרת – וזו הציונות".
בנט הבהיר כי "רק ההתערבות החילונית בהיסטוריה הארוכה הזו, כמו מכת חשמל לגוסס, אפשרה בעצם לחולל את שיבת ציון. כי בתוך אותה אורתודוכסיה יהודית זה לא היה קורה. כשאתה מתווכח על מה אורך השרוול, אין בדיוק את האנרגיות למהלכים כל כך נועזים. אם כי זה נשען על התפילה שאנחנו אומרים שלוש פעמיים ביום – 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב'".
בנט המשיך והוסיף כי "הדור הראשון של הציונות היה בו את החיבור היהודי עם תעוזה חילונית. ואז עברנו למצב יותר מעשי של הקמת המדינה ולפני כן הקמת הישוב. והגענו לעת הזאת. בעצם הציונות היסודית של הרצל הייתה ציונות שרידותית– הציונות ההרצליאנית אומרת שמדינת ישראל היא המקלט של העם היהודי. הרי זה נולד על אדני משפט דרייפוס וההבנה של הרצל שבלי מדינה משלנו בסוף לא נהיה".
"אבל עכשיו אחרי 130 שנה אחרי אותה תקופה. האם עדיין ה'רזון דטרה' של הציונות הוא שרידות? ואני טוען שאם זה מהות קיומנו לא נהיה פה לאורך זמן. זו לא תכלית מספקת והיא לא תחזיק. ולכן אם הציונות נשענת רק על הציונות הקלאסית, אין לנו תוחלת ארוכת שנים. כי אם כל מה שאני צריך זה לשרוד? יש מקומות יותר מוצלחים".
"ולכן אנחנו בתקופה מדהימה, שבה כולם צריכים לצאת מהקומפורט זון (אזור נוחות) שלהם. וכשאני אומר כולם אני רואה שלושה כוחות שצריכים להשתלב: הכוחות שמבטאים את המימד הדתי, הכוחות שמבטאים את המימד הלאומי, והכוחות שמבטאים את המימד האוניברסלי. כי בסוף – מטרת הציונות והיהדות היא תיקון עולם. כשאתה מוציא החוצה את אחד המימדים, אתה נשאר רק עם שני מימדים מעוותים. תיקח את המימד הדתי והלאומי ותוציא את המימד האוניברסלי תקבל את הרצח בדומא. הדתיים צריכים להבין שאנחנו יצאנו מתקופת השבלונות, לא צריך לפחד יותר ואף אחד לא הולך להתבולל פה, אנחנו לא בליטא".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
